עמוס צייאדה

אורח/ת · משרד החינוך

142

דברי דובר/ת

3,697

סה"כ מילים

ישיבות

כל דבריו/ה לפי ישיבה

ייצוא כל דבריו/ה

פרוטוקול 504 — 2025-12-14 (10 דברי דובר/ת)

יש לי הערה חשובה בהקשר הזה. אני ממשרד החינוך. דיברת על הגרעון ב-2024. צריך רק להגיד שבעקבות החלטת בג"ץ הפסקנו לשלם להם. ב-2024 הם לא קיבלו מאיתנו תמיכה בכלל, ב-2023 גם לא קיבלו באופן מלא.

דברי דובר/ת #177 | 35 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

תראה, הוא יכול לגייס תרומות באופן עצמאי.

דברי דובר/ת #179 | 7 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

זו שאלה של רשם העמותות.

דברי דובר/ת #181 | 5 מילים

◂ 824 הפסקות — לחצו להצגה

משה טור פז:

חברים, אנחנו דנים פה בהצעת חוק. בחוק מוכנס גוף – עמותה. לעמותה הזו יש מאזנים. מי שמבקר אותו זה רשם העמותות של משרד המשפטים. ברשם העמותות של משרד המשפטים הגוף המצוין היה ב-2024 בגירעון של 2.8 מיליון מתוך 4.2 מיליון. כלומר, אין לו זכות קיום כלכלית. אני ניהלתי עמותה, וואלה, במצב כזה אתה בחדלות פירעון. ...

קארין אלהרר:

אבל אתה מכניס אותו לחוק.

ינון אזולאי:

הוא אמר לך שלא חייב דווקא דרך איגוד הישיבות.

משה טור פז:

אין בעיה, אבל הוא מוזכר בחוק, בועז. אי-אפשר להזכיר גוף בחוק כשהוא בחדלות פירעון.

היו"ר בועז ביסמוט:

אפשר.

משה טור פז:

אפשר, אבל הוא לא מתפקד.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה עושה הכללה. בבקשה, אבל קצר.

דרור גרנית:

ראשית, אני חושב שעולה פה שאלה שהיא כן שאלה מהותית על העיגון של מעמד סטטוטורי לגוף שהוא גוף פרטי. זאת אומרת, השאלה המהותית הזאת שמעלה חבר הכנסת שטרן היא באמת שאלה קשה והיא בעייתית ולא סטנדרטית. זאת אומרת, נכון שיש פה את שני הארגונים - - -

מירי פרנקל-שור:

אבל זה היה כבר בהצעת החוק - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

בדיוק. זה הרי על קצה הלשון. זה היה.

משה טור פז:

אבל אם טעינו אז, נחזור על הטעות? עשינו טעות, נחזור עליה שוב?

ינון אזולאי:

אתם הבאתם את זה באישור שלכם.

היו"ר בועז ביסמוט:

זה מה שאמרתי: כמה צבוע אפשר להיות בדיונים האלה? זה היה.

ינון אזולאי:

כתבת איזו הערה בנושא הזה? הערה אחת?

משה טור פז:

הינה, אני מעיר הערה. עשינו שגיאה פעם, נחזור עליה שוב?

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע. דרור, ואחריו – אלעזר, אתה סיימת, מירב לאחר מכן.

אלעזר שטרן:

לא סיימתי.

היו"ר בועז ביסמוט:

אי-אפשר. אני רוצה לשמוע אחרים.

אלעזר שטרן:

מה זה נקרא אי-אפשר?

היו"ר בועז ביסמוט:

אז תסיים במשפט.

אלעזר שטרן:

לא. עד עכשיו דיברתי לעניין?

היו"ר בועז ביסמוט:

מה זה לא? אני לא יכול לגרור את כל הדיון לדו-שיח ביני ובינך. אני כן יכול. אני כן יכול.

אלעזר שטרן:

אני לא צריך שיהיה דו-שיח. בועז, אני רוצה להגיד לך משהו.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אז אני אגיד לך גם: אם דברים שאתם רוצה לדעת החברים שלך לא ישאלו, אז אני חוזר אליהם.

אלעזר שטרן:

אני לא אחראי עליהם. כל אחד נבחר בזכות עצמו פה.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר. אמרתי לך, אם דברים שאתה - - -

אלעזר שטרן:

בועז, אני לא אחראי עליהם. יש לי נקודות.

היו"ר בועז ביסמוט:

אבל אני אחראי על הדיון, ואני רוצה לשמוע את כולם.

אלעזר שטרן:

בסדר, אז תעשה דיון עד הלילה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אחריך מירב כהן. בבקשה. תסיים. ככה אני רוצה.

צבי ידידיה סוכות:

אדוני, אני מציע שבאותה מידה, בדיוק כמו שחברת הכנסת מהמפלגה שלהם זייפה נתונים, אולי גם להם אסור להשתתף בדיון.

היו"ר בועז ביסמוט:

בדיוק. אתה גם יודע על מי אתה מדבר. אורנה ברביבאי. לא רציתי להגיד את זה. אם כבר אתה מדבר - - -

משה טור פז:

אורנה ברביבאי לא הייתה ראש אכ"א בשנה שמיוחסת לה. זה שזה הופיע באיזה כתבה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

אם כבר מדברים על זיופים. תודה רבה שאמרת. אבל הצביעות פה עד לפה. בבקשה.

משה טור פז:

מי אמר את זה? תבדוק את העובדות. מה לעשות? היא לא הייתה שם.

היו"ר בועז ביסמוט:

תסיים ואני רוצה את מירב כהן. בבקשה.

דרור גרנית:

השאלה העקרונית על העיגון בדין.

רם בן ברק:

אתה תומך בחוק הזה, צבי?

צבי ידידיה סוכות:

את העמדה שלי אתה מכיר.

שרון ניר:

הוא תומך בכל מה ששומר לו את הכיסא.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע.

קארין אלהרר:

כיסא לפני הכול.

דרור גרנית:

אני חושב שיש קושי במצב ששי מתאר. סליחה, שי. אל מול מצב הדברים הסטנדרטי של חוק שירות ביטחון, שבו הצבא מתקשר ישירות מול הפרט, שולח לו את הצו הראשון, פוגש אותו בבקו"ם, עושה לו בחינות, גם רפואיות, משבץ אותו, מקיים איתו את השיג-ושיח על השיבוצים וכדומה, כל הדיון על המנילה. זה מצב הדברים הנורמלי. מצב הדברי...

משה סולומון:

למה יש פחות נגיעה? לא הבנתי.

טלי גוטליב:

תניח שאני רוצה שתסביר לי. מאיפה אתה מביא את זה?

משה סולומון:

למה ההנחה הזאת שלך?

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אבל בהצעת החוק המקורית זה היה. בהצעת החוק המקורית זה היה או לא היה?

טלי גוטליב:

היה או לא היה? תענה ליו"ר.

משה טור פז:

אבל, חבר'ה, בהצעת החוק המקורית הוא לא היה בגירעון, עכשיו הוא בגירעון. מה הקשר? עברו שלוש שנים. עשית טעות אז תעשה אותה שוב? למה היה זה טיעון?

היו"ר בועז ביסמוט:

הבעיה אצלכם זה לא מה הצעת החוק אלא מי מציע את החוק.

אפרת רייטן מרום:

אתם מתייחסים להצעת החוק המקורית כאילו שהיא תורה מסיני. גם בהצעת החוק המקורית היו בעיות.

משה טור פז:

אבל מה הקשר? אתה אומר שהצעת החוק המקורית - - - להצעת החוק שאנחנו דנים בה עכשיו. איזה מין טיעון זה?

היו"ר בועז ביסמוט:

מי בזכות דיבור? לא להפריע. אני רוצה לשמוע רק את מירי.

מאיר פרוש:

מה ההצעה של היועצת המשפטית של משרד הביטחון אפשר לשמוע?

היו"ר בועז ביסמוט:

אני רוצה לשמוע את מירי. היא לא פה.

מאיר פרוש:

תקרא לה. מה חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד הביטחון?

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע, חבר הכנסת פרוש, אני רוצה לשמוע את מירי.

ינון אזולאי:

לא, הוא צודק. למה הם סותמים לה את הפה?

היו"ר בועז ביסמוט:

אני רוצה לשמוע את היועצת. לא להפריע.

מירי פרנקל-שור:

הדברים שלך מתייחסים לפרט. אבל פה בסעיף 26יא אנחנו מתייחסים להכרה בישיבות.

דרור גרנית:

נכון. אבל שני דברים.

טלי גוטליב:

- - -

קארין אלהרר:

טלי, אבל תני לו לדבר.

דרור גרנית:

נדבר רגע במישור רשימת הישיבות.

טלי גוטליב:

הינה, נחזור אחורה. בוא נחזור אחורה לאיך הייתה בריאת העולם.

דרור גרנית:

לא.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, פה זה די שקוף, דרור. דרור, פה זה מאוד שקוף. ההתנהלות שלך פה היא שקופה.

אפרת רייטן מרום:

מה? אני לא מצליחה להבין.

טלי גוטליב:

תמיד אתה חוזר לאותו דבר. אנו באנו הפלמ"ח.

משה טור פז:

חבר'ה, אתם נותנים פה בחוק סמכות לגוף שהוא בחדלות פירעון.

היו"ר בועז ביסמוט:

חבר הכנסת טור פז, אני שומע. סיים.

אפרת רייטן מרום:

אפשר לשמוע מה הוא אומר? לא שומעים.

דרור גרנית:

הייתה בעיה במישור הזה גם בהצעת החוק המקורית. באיזה מובן? אני חושב, ופה שי אולי יחדד אם אני טועה בהבנה, אבל עצם העובדה שלאורך שנים הדינמיקה מול מבקשי הדח"ש עבדה דרך אותו גוף מתווך, והייתה הרבה פחות - - -

טלי גוטליב:

זה לא מהות הדיון היום.

היו"ר בועז ביסמוט:

זה לא.

משה טור פז:

זה כן הדיון. טלי, זה לב הדיון.

שרון ניר:

זה בדיוק הדיון.

משה טור פז:

אנחנו דנים בגוף. זו הצעת החוק. זה לב הדיון, מה מהותו של - - -

אפרת רייטן מרום:

רגע, דרור, לא שומעים אותך.

דרור גרנית:

ומכאן חלק מהבעייתיות בדינמיקה. לעניין מה שאומרת היועצת פרנקל-שור לעניין רשימת הישיבות, ופה אני מתייחס לא רק למעמדו של ועד הישיבות אלא בכלל לעניין - - -

טלי גוטליב:

אני רק רוצה לומר משהו אחד. סליחה, אדוני.

אפרת רייטן מרום:

רגע, אבל אי-אפשר לקטוע כל שנייה. אני רוצה לשמוע.

טלי גוטליב:

סליחה, אבל יש פה יו"ר, הוא נתן לי לסיים.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מאפשר לה. לא להפריע.

אפרת רייטן מרום:

אבל את לא היחידה פה.

שרון ניר:

אני מבינה שלה אתה מאפשר. חבל שאני מבקשת מתחילת הדיון.

היו"ר בועז ביסמוט:

אבל אני מאפשר לה. אני מאפשר לכם.

שרון ניר:

לא, אתה לא אפשרת לי.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא אפשרתי לטור פז?

שרון ניר:

לי לא אפשרת. אני כבר שעה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע.

אפרת רייטן מרום:

למה אתה מאפשר לה?

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מאפשר לה. את נותנת לי שיעור? אני היושב-ראש ואני מאפשר לה.

אפרת רייטן מרום:

לא, רק שואלת. אתה היושב-ראש. מה אתה מאפשר לה? שלא לשמוע - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, הוא ידבר. הוא מדבר פה. כולכם מדברים.

אפרת רייטן מרום:

אבל אני אומרת: למה - - - לשמוע אותו?

טלי גוטליב:

מותר לי להעיר הערה.

היו"ר בועז ביסמוט:

חברת הכנסת רייטן. בבקשה.

אפרת רייטן מרום:

אתה מעדיף לשמוע אותה ולא את משרד המשפטים. שיהיה רשום בפרוטוקול.

היו"ר בועז ביסמוט:

בקצרה. לא להפריע.

טלי גוטליב:

אני רוצה לומר לך, אדוני היו"ר, משהו מקומם מאוד. אנחנו שומעים פה את היועץ המשפטי מטעם משרד המשפטים. ועם כל הכבוד, אנחנו נמצאים פה - - -

אפרת רייטן מרום:

אסור לשמוע אותו.

טלי גוטליב:

אל תפריעי לי. אנחנו נמצאים פה בדיונים של ועדת החוק והביטחון, ואמור להיות כאן היועץ המשפטי של משרד הביטחון.

משה טור פז:

אבל הוא לא פה.

טלי גוטליב:

הבנתי.

ינון אזולאי:

למה הוא לא פה? אתה לא יודע למה?

משה טור פז:

לא יודע. לא אני הזמנתי אותו.

ינון אזולאי:

אולי כי הם סתמו לו את הפה ולא מאשרים לו להגיע.

טלי גוטליב:

שקט. מה קרה? אני מפריעה? אני אומרת לכם דברים שקשה לשמוע. מה חדש?

אפרת רייטן מרום:

תזמינו אותה. אתם מנהלים את הוועדה.

משה טור פז:

אותך לא קשה לשמוע, טלי. אותך שומעים גם כשלא רוצים. לא קשה לשמוע בכלל.

ינון אזולאי:

הזמינו אותה והיא לא הגיעה. גלי בהרב מיארה לא מסכימה לה שתגיע.

טלי גוטליב:

מיארה הורידה הוראה שהיועמ"ש של משרד הביטחון לא יגיע. עם כל הכבוד, אם היועצת המשפטית לא מאפשרת ליועץ המשפטי של משרד הביטחון להגיע, אז אין שום סיבה שאני אתן מעמד פה ליועץ משפטי של משרד המשפטים, ששוקל שיקולים אחרים ולא ענייניים. אז מספיק כבר. זה הכול. די.

ינון אזולאי:

נכון. אמרנו את זה עשרות פעמים בדיונים כאן.

שרון ניר:

הוא מתנצל שהוא שוקל את שיקולי המשפטים.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע. אני אתן לך סיום בכל זאת, למרות הדברים, אבל בקצרה.

ינון אזולאי:

אבל מיארה סותמת לה את הפה, היא לא נותנת ליועץ המשפטי של משרד הביטחון להגיע. היא לא נותנת לה.

מירב כהן:

מה אתם עושים עכשיו?

טלי גוטליב:

כי חס וחלילה היועצת המשפטית של משרד הביטחון, שלקחה חלק בהרבה מאוד שיקולים של החקיקה, תגיע לכאן ותגיד שזה בסדר.

היו"ר בועז ביסמוט:

זה נכון. מה לא? תני נימוק.

משה טור פז:

היועמ"שית ופצ"רית ובג"ץ. אבל אנחנו דנים באירוע - - -

טלי גוטליב:

פצ"רית? אתה שמרת על הפצ"רית. שכחת שאתה שמרת על הפצ"רית? אמרת ליולי: תוציא את גוטליב מהוועדה.

משה טור פז:

וואלה, שוב לקחת אותנו למחוזות ההזיה. תני לדון בסעיף.

היו"ר בועז ביסמוט:

טלי, אני לא רוצה להוציא אף אחד.

טלי גוטליב:

יולי, תוציא אותה.

משה טור פז:

אנחנו דנים בסעיף. מה זה קשור לוועד הישיבות?

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, דרור, תסיים. סיימת? יפה. חברת הכנסת מירב כהן.

משה טור פז:

תראו, הינה ציפור.

היו"ר בועז ביסמוט:

טור פז. חברת הכנסת מירב כהן. אמרתי לך, אתה תבוא בסוף, אחר שישלימו.

אלעזר שטרן:

מתי?

היו"ר בועז ביסמוט:

כשהם יסיימו. אם יהיה משהו שאתה לא אמרת אתה תדבר.

אלעזר שטרן:

אני דיברתי על נקודה אחת. אני לא מצליח להבין.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר גמור. אבל תסתכל על השעון. אני רוצה להתקדם.

אלעזר שטרן:

אני אשם שהנקודה היא כל כך נכונה ומעוררת כאלה תגובות?

היו"ר בועז ביסמוט:

חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

אלעזר שטרן:

בועז, למה אתה פוחד ממני כל כך?

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה בקריאה ראשונה כי אני פוחד ממך כל כך.

משה טור פז:

כי אתה שולט בחומר, מה לעשות.

היו"ר בועז ביסמוט:

מספיק עם השטויות האלה. די כבר.

אלעזר שטרן:

אז למה אתה לא נותן לי לדבר?

היו"ר בועז ביסמוט:

כי אי-אפשר. תסתכל על השעון.

אלעזר שטרן:

אבל אני דיברתי מתוך השעון הזה שלוש-ארבע דקות.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מכיר את השיטה. אתה עושה לי פה פיליבסטרים, כל אחד יודע. איתך אנחנו נהיה 340 דיונים, והצבא צריך חיילים.

אלעזר שטרן:

בגלל שאני יושב פה הכי הרבה. מה אתה רוצה?

היו"ר בועז ביסמוט:

אני רוצה חוק גיוס. איתך לא יהיה חוק גיוס.

קארין אלהרר:

ממש חוק גיוס.

אלעזר שטרן:

לא מצליח להבין את זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני חוזר אליך. בבקשה.

מירב כהן:

קודם כול בפתח הדברים, חשוב לי לומר שעל פי תפיסת עולמי הדבר הנכון הוא בכלל מכסות ולא יעדים. למה אני אומרת את זה? כי כל המנגנון שעכשיו אני אתייחס אליו הוא רלוונטי בעולם של יעדים. בעולם מתוקן, אני חושבת שהיה צריך ללכת על מכסות לעילויים בתורה, כל היתר מתגייסים, וכל המנגנון שמתואר כאן לא קיים בכלל. אני ל...

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע, גברתי, עם כל הכבוד. יש פה דיון. מה זה להרים יד? בבקשה.

מירב כהן:

אז אתם איתי? הדבר הראשון, שלא שר הביטחון יקבע את הקריטריונים אלא יעוגן בחקיקה. דבר שני, מה תפקידו של האגף התורני במשרד החינוך? דבר שלישי שאני אומרת – שוב, אני נגד המנגנון הזה של הישיבות שדוחות שירות – אבל אם עושים את זה, ראוי לפחות לעשות את זה בצורה שוויונית, ולאפשר גם לישיבות של הציונות הדתית גם כן...

קובי בליטשטיין:

הם לא תחת פרק ג'1.

מירי פרנקל-שור:

זה מוסדר במקום אחר.

מירב כהן:

אז אני אומרת: אני בגדול נגד המנגנון של ישיבות שמי שלומד בהן דוחה את השירות הצבאי. אבל אם מחליטים שערך לימוד התורה הוא כל כך חשוב, אז את הזכות הזו צריך לתת גם לישיבות אחרות שהן ציוניות, ולא להפלות אותן לרעה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אבל זה קיים.

מירב כהן:

לא, אין להן את המנגנון הזה שיכול - - -

רם בן ברק:

לא, זה קיים רק בהסדר.

טלי גוטליב:

לא נכון, אחיין שלי בדחיית שירות לומד בישיבת חברון ואחר כך התגייס. מה קשור?

רם בן ברק:

אבל הוא מתגייס בסוף. למה הם לא מתגייסים?

צבי ידידיה סוכות:

זה ישיבות גבוהות.

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע, נשאלה השאלה. בבקשה. התייחסות לשאלה של חברת הכנסת מירב כהן.

מירי פרנקל-שור:

נמצא פה מנכ"ל הישיבות הציוניות הגבוהות, אולי הוא יכול להסביר. אבל כל הנושא של ישיבות ציוניות גבוהות מוסדר בחוק שירות ביטחון מחוץ לפרק ג'1 בהסדר - - -

מירב כהן:

אבל הרעיון שמי שיכול לדחות את השירות שלו עד כדי לא לעשות שירות, כי הוא מוגדר עילוי בתורה ועוקר הרים, הוא לא יכול לבוא מהציונות הדתית, וזה הסדר שהוא מפלה.

ינון אזולאי:

הוא לא מוגדר כעילוי בתורה.

מירב כהן:

הרי מאיפה הכול התחיל? הכול התחיל הרי מ-400 תלמידים שהוגדרו כאלה ששומרים על הגחלת וגדולים בתורה. אז יש את הזכות הזו גם לציונות הדתית.

היו"ר בועז ביסמוט:

שאלת שאלה. בבקשה, אדוני.

משה גוטמן:

אני מנכ"ל איגוד הישיבות של הכיפות הסרוגות. אני אתחיל מהדברים של חבר הכנסת שטרן. קודם כול האיגודים הם בעצם גופי עזר שמסייעים לצבא ומעמד הישיבות, נמצאים בקשר רצוף עם הישיבות. זה נמצא בחוק מאז 2014. אני לא יודע לדבר בשם ועד הישיבות, אני רק אומר שזה מנגנון שהיה בחוק מאז ומעולם, והוא חיוני בסופו של דבר כ...

אלעזר שטרן:

אתה מעביר שמות?

משה גוטמן:

מעביר שמות של מה?

אלעזר שטרן:

של מי שהתקבל אצלכם לישיבות.

משה גוטמן:

אני עובד לפי החוק. וכל תלמיד שרוצה ללמוד אצלי חייב לעשות דיחוי. מי שלא חתום על דיחוי, מעמדו בוטל.

רם בן ברק:

זאת אומרת זה אישי. בחור שרוצה ללמוד בישיבה - - - מגיש בקשה, מעבירים את השם שלו, הוא מקבל דחיית שירות - - -

משה גוטמן:

כל הגופים עובדים בהקשר הזה באותה צורה בדיוק. אני חותם על דיחוי - - -

אלעזר שטרן:

מה שאומר לך רם, אצלך ברירת המחדל היא שכולם מתגייסים.

ינון אזולאי:

הוא ממונה על הדיחוי, הוא לא ממונה על הגיוס.

אלעזר שטרן:

ועכשיו אתה לאכ"א שמות - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

תנו לו לסיים. לא להפריע. בבקשה.

משה גוטמן:

את הדיחויים – תלמיד שרוצה ללמוד בישיבה מקבל דחייה ל-12 חודש. כדי שהוא יקבל את הדחייה ל-12 חודש הוא צריך לעמוד בסך מצטבר של תנאים, שזה הסך של התנאים שעומדים בחוק. הוא צריך לחתום בעצמו בפני עורך דין, כי זה תצהיר שיש עליו עונש על תצהיר כזב של עד שלוש שנות מאסר. צריך לעמוד בתנאי החוק. ראש הישיבה שלו צרי...

מאיר פרוש:

אלה עם התרבושים של הדרוזים הוא גם מטפל?

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע.

רם בן ברק:

אתה מבזה את עצמך.

היו"ר בועז ביסמוט:

הערה לא לעניין. בבקשה להמשיך.

רם בן ברק:

- - - עם ההערות האלה עם הדרוזים והערבים.

משה גוטמן:

ברגע שתלמיד לא מקבל טופס דיחוי הוא יורד ממעמד ומתגייס. וגם אצלנו, כשהוא מסיים את תקופת הלימודים שלו, הוא יורד ממעמד ומתגייס. כולם אצלנו חייבים בגיוס.

אלעזר שטרן:

כמה אחוזים מהבוגרים שלכם מתגייסים בסוף? גם אם זה אחרי שנתיים או שלוש.

משה גוטמן:

אצלנו כולם מתגייסים.

אלעזר שטרן:

אוקיי. תודה.

שרון ניר:

בדיוק.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר, אבל אנחנו יודעים. על מה אנחנו דנים פה?

טלי גוטליב:

יש שאלה שהציוניים מתגייסים? זה לא הדיון.

היו"ר בועז ביסמוט:

מה גילית עכשיו? במה דנים?

אלעזר שטרן:

בועז, רציתי שישמעו את זה אחרים כאן. בגלל שאתה נתת לו את רשות הדיבור בשביל להשוות. זה ההבדל.

היו"ר בועז ביסמוט:

זה מה שמתקנים פה. בשביל זה אנחנו פה יושבים. על זה בדיוק אנחנו עובדים, אם לא תפריעו לנו. בבקשה, לסיים, כי אני רוצה להמשיך. בבקשה, אדוני, בוא נסכם, כי אני רוצה לסיים.

רם בן ברק:

אתם לא עובדים על זה, אתם עובדים על - - -

משה גוטמן:

אני מסכם, אני רק רוצה להעיר. ב-2012 הייתה ועדת פרי, שהנוסחה שלה הייתה הנוסחה של העילויים. אחרי זה הנוסחה הזאת נעלמה מהחוק, היא לא מקבלת בשום נוסח, גם זה שמוגש עכשיו כאן לפני הוועדה, למיטב ידיעתי. יש שם מגבלה, כמה אנחנו יכולים לתת להם את הדחייה. עכשיו, זה לא הגיוני לשים מגבלה על הישיבות הגבוהות הציונ...

אלעזר שטרן:

ולא לשים - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

מירב, סיימת?

מירב כהן:

לא, זו לא הייתה השאלה שלי.

ינון אזולאי:

משה, אז להוריד את המגבלה?

משה גוטמן:

המגבלה הזו צריכה להיות מוסרת עלינו, אדוני היושב-ראש.

היו"ר בועז ביסמוט:

המגבלה צריכה להיות מוסרת. רשמנו לפנינו. מירב, בבקשה.

אלעזר שטרן:

או לשים על אחרים.

מירב כהן:

רק לשם הפרוטוקול, זה לא מה שאני אמרתי. הרי בציבור החרדי אתה בסופו של דבר לא מתגייס, כי מכירים בזה שאתה עוקר הרים גדול, עילוי בתורה, ולכן אתה זכאי שלא להתגייס. העילויים האלה יכולים לבוא גם מהציונות הדתית. זה כל מה שאני אומרת. אני עוברת לנקודות הבאות, לסעיפים הבאים. אז מי שרוצה להיות חלק מהרשימה של הי...

ינון אזולאי:

הטיוטה של אדלשטיין לא רלוונטית.

מירב כהן:

אני אחליט למה זכותי להתייחס.

ינון אזולאי:

את יכולה להתייחס, אבל זה חתיכת נייר.

היו"ר בועז ביסמוט:

הוא הגיב. אני חי עם ההערה של שניכם, גם עם השאלה וגם עם ההערה.

מירב כהן:

אז השאלה היא באמת: למה המנהל של הישיבה ולא ראש הישיבה? ועוד שאלה. אני רואה בנוסח הזה שנמחקו המילים, שראש הישיבה לא הורשע בעבירה פלילית שבגללה לא ראוי שיהיה ראש המוסד. שוב, בנוסח של אדלשטיין זה מופיע.

היו"ר בועז ביסמוט:

עוד פעם, אני חייב להעיר: אין נוסח של אדלשטיין. לא קיים.

מירב כהן:

אני ראיתי נוסח. פורסם.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני רק אומר: לא קיים. לפרוטוקול, לא קיים. לא קיבלתי. אני חבר ועדת החוץ והביטחון. לא קיים.

מירב כהן:

בסדר, אני מבינה שזה לא הכי נוח.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, את לא יכולה להבין מה שאת רוצה. לא קיים. דברי איתי על דברים קיימים.

מירב כהן:

היה היה יושב-ראש ועדה, שקיים פה 40 דיונים שכולנו השתתפנו בהם.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא קיים. לא ראיתי.

ינון אזולאי:

הוא לא עשה דיון על הנוסח הזה.

טלי גוטליב:

הדיונים לא קשורים לנוסח.

מירב כהן:

- - - למחוק אותו, אבל זה מה שהיה פה חודשים רבים.

טלי גוטליב:

אבל את יותר ותיקה ממני - - -

ינון אזולאי:

הוא עשה דיון על הנוסח שהוא פרסם?

מירב כהן:

הוא בהחלט פרסם נוסח.

היו"ר בועז ביסמוט:

לפרוטוקול, לא קיים.

מירב כהן:

ישבנו פה - - -

ינון אזולאי:

הוא עשה עליו דיון אחד? אחד.

טלי גוטליב:

אפילו לא אחד. אבל הדיונים היו על הנוסח - - -

מירב כהן:

- - - להתייחס לזה בצורה עניינית.

יעקב אשר:

הדיונים היו על הנוסח הראשוני.

היו"ר בועז ביסמוט:

להמשיך. אין בעיה. אם זה עושה לך plaisir, לדבר על נוסח שלא קיים, בעיה שלך.

מירב כהן:

בסדר. אני מבינה שאתם מתכחשים לכך שאתה הונחת מלמעלה כדי להעביר את חוק ההשתמטות.

טלי גוטליב:

הוא נבחר. ככה זה אצלנו.

היו"ר בועז ביסמוט:

נבחרתי, גברתי. יש כזה דבר. לא ממנים אותי, נבחרים בליכוד.

מירב כהן:

אדלשטיין לא עשה את דברו אל ראש הממשלה, אז הוא נבחר. אין מה ליפות את המציאות.

יעקב אשר:

לא, היא נבחרה בפריימריז, אדוני.

מירב כהן:

לא, שיטת היהלומים.

משה טור פז:

אתה נבחרת בפריימריז.

היו"ר בועז ביסמוט:

מירב, לעניין, עזבי אישי. אם זה אישי אני מפסיק אותך.

מירב כהן:

אני מנסה לדבר.

משה טור פז:

יעקב, תזכיר לנו כמה נשים יש ביהדות התורה.

מירב כהן:

אני אתייחס גם לדברים שהיו פה בעבר בדיונים עם יולי אדלשטיין. זה בסדר גמור להתייחס גם לדברים שהיו בדיונים עם יולי אדלשטיין. מה לעשות, היה יושב-ראש הוועדה.

היו"ר בועז ביסמוט:

הלאה.

מירב כהן:

אז השאלה שלי: למה המנהל ולא ראש הישיבה? וגם למה נמחקו המילים "שלא הורשע בעבירה פלילית"? אנחנו רוצים לאפשר למישהו שהורשע בעבירה פלילית להיות חלק מהמנגנון הזה? זה לא עושה שכל. אתם רוצים לענות לי אחר כך במרוכז?

היו"ר בועז ביסמוט:

אפשר להמשיך ואנחנו נחליט.

מירב כהן:

אוקיי, אז אני אמשיך ותענו לי במרוכז אחר כך. אחר כך יש סעיף שאומר ששר הביטחון רשאי להסיר מהרשימה אם הקריטריונים שקבע לא מתקיימים. אני קראתי את זה כאילו אחד הקריטריונים לא מתקיימים, אני מקווה שהבנתי את זה נכון. אחד מהם, נכון? מנהל הישיבה הורה לא להתייצב לרישום ובדיקות רפואיות – שוב, למה אנחנו מטילים א...

היו"ר בועז ביסמוט:

את יודעת איך נראית ישיבה? איזו הערה זאת? מירב, רגע אחד, לפני שאת באה עם שאלות – לא נעים להגיד, אני אומר את זה בצורה הכי מנומסת - - -

מירב כהן:

אתה אומר: אין משמעות לראש הישיבה?

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, את יודעת על מה את מדברת?

משה טור פז:

השאלה היא לעניין. ראש הישיבה הוא הדמות המרכזית.

טלי גוטליב:

ינון, אתה מוכן להסביר שראש הישיבה הוא לא אדמיניסטרטור?

היו"ר בועז ביסמוט:

ינון יסביר. ינון, אתה רוצה להסביר?

מירב כהן:

לא היה ראש ישיבה שלא קרא להתייצב לצו ראשון?

היו"ר בועז ביסמוט:

זה בסדר שאת שואלת, אני לא בטוח שאת יודעת.

מירב כהן:

אני לא בטוחה שאתה יודע.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אני חושב שאני מבין בזה קצת יותר. תסביר לה, ינון.

ינון אזולאי:

סתם להבין איך ישיבה מתנהלת. יש ראש ישיבה ויכולים להיות כמה ראשי ישיבה באותה ישיבה. העניין הוא כשאתה שם פה מנהל ישיבה, בעצם מטילים אחריות על אדם אחד ולא על כמה אנשים, שאחר כך זה יתגלגל מאחד לשני.

מירב כהן:

המנהיג הרוחני של הישיבה הוא ראש הישיבה.

יעקב אשר:

העוקר הרים, העוקר הרים.

ינון אזולאי:

מנהל הישיבה גם אחראי בסופו של דבר על הכספים, על הרישום מול משרדי הממשלה. הוא בעצם זה שמנהל את הכול.

מירב כהן:

אני מבינה. אז אתם רוצים לשים את האחריות על הש"ג במקום על המנהיג, ואני חושבת שצריך לשים על המנהיג.

ינון אזולאי:

ולכן אני אומר: יש אחריות, אלא אם כן - - -

טלי גוטליב:

מנהל הוא לא ש"ג, הוא מנהל.

מירי פרנקל-שור:

אני רק רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה, שבסעיף 26כד, בפרק ג'1 שבוטל, הסמכויות האלה היו נתונות לראש הישיבה, ולא בכדי. כאשר אנחנו דנו בנושא הזה בוועדת שקד הייתה השאלה מה הדמות שצריכה להיות. והדמות שבסופו של דבר עוגנה לגבי הנושא הזה היה ראש הישיבה.

רם בן ברק:

אז למה הם מנסים לשנות?

ינון אזולאי:

ואז?

מירב כהן:

שהוא המנהיג שהולכים אחריו, אם המנהיג אומר לקרוע את הצווים ולזרוק אותם לאסלה. אז למה להתעלם מזה?

משה טור פז:

מה שמירב אומרת מאוד הגיוני.

היו"ר בועז ביסמוט:

תנו למירב. רגע, שתסיים.

טלי גוטליב:

רגע, אז שהיועמ"שית מה היה אחר כך.

מירי פרנקל-שור:

לא היה אחר כך. נכון שהונחה הצעת חוק ממשלתית, ועוגן מנהל הישיבה, אבל כמו שאנחנו כתבנו גם בסקירה שלנו, אנחנו סוברים שחשוב ומאוד מאוד משמעותי שהסמכויות שיש כאן יהיו לראש הישיבה ולא למנהל - - -

ינון אזולאי:

ואם יש כמה ראשי ישיבה?

מירב כהן:

אז על כמה ראשי ישיבה.

ינון אזולאי:

רגע, אני רוצה לעשות דיאלוג. אם יש כמה ראשי ישיבות, איך את מסתכלת על זה?

היו"ר בועז ביסמוט:

נכון.

מירי פרנקל-שור:

לא יודעת, אז בוא נדון על זה.

מירב כהן:

אז על כמה ראשי ישיבה.

ינון אזולאי:

אז אני דן על זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע, ינון בזכות דיבור.

מירי פרנקל-שור:

שנייה, אבל אי-אפשר לקחת כל דבר לקצה.

טלי גוטליב:

זה לא קצה. ברוב הישיבות יש כמה ראשים.

ינון אזולאי:

רוב הישיבות הן ככה.

מירי פרנקל-שור:

רוב הישיבות?

ינון אזולאי:

בוודאי.

קארין אלהרר:

אבל למה את צועקת?

טלי גוטליב:

כי זה לא קצה. אני לא צועקת. את - - - הערות ביניים בשקט, אני מדברת פשוט בקול אבל פעם ב - - -

שרון ניר:

אני לא מכירה שברוב הישיבות יש כמה ראשי ישיבות, טלי. ואני מכירה לא מעט ישיבות. אל תעני לנו בכזה ביטחון.

ינון אזולאי:

בישיבה של 100 בחורים את צודקת. אבל בישיבה של 300 בחורים, שזה הממוצע היום, אין לך ראש ישיבה אחד.

מירב כהן:

אז יהיו שניים אחראים. בחברון יש חמש. אבל למה שינו את זה?

אלעזר שטרן:

היושב-ראש, על הנקודה הזאת אני מבקש להגיד משהו.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה.

מירב כהן:

אני לא סיימתי.

שרון ניר:

תנו לנו את הנתונים. אם אפשר לתת לנו את הנתונים.

אלעזר שטרן:

אני עוד אגיע לזה בסעיף של הנקודות. אני רק רוצה לומר, מי שמחנך בישיבה, מי שמעביר את המסרים זה ראש הישיבה. יש אולי מנהל אחד, שניים, לא משנה, גם יכולים להיות כמה מנהלים, גם זה נכון. אבל נגיד איפה הבעיה. שעכשיו יכול להיות שראש ישיבה יגיד, אני אומר לכם: אל תתגייסו. אסור להתגייס, יותר טוב לרדת מהארץ ולא ל...

ינון אזולאי:

רק לעדכן אותך, שראש ישיבה שאומר: למות ולא להתגייס, גם המנהל שלו אומר: למות ולא להתגייס, זה גם אותם אלה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

בינתיים מה שאני שומע גם בחברה החרדית זה להתגייס כדי לא למות. בדיוק ההפך. יוסי, אני רוצה לשמוע אותך דווקא בעניין הזה. בטוח יש לך מה לתרום. אני רוצה לשמוע.

יוסי לוי:

אני רוצה להגיד, ברשותכם, יותר מנקודה אחת. מי שלא מכיר, אני מנכ"ל של עמותת נצח, הגוף המוביל במדינת ישראל לשילוב חרדים. עובדים עם משרד הביטחון, אודי וקובי, מעל 25 שנים, ועם אכ"א כמובן.

מאיר פרוש:

אסור לך להזכיר את משרד הביטחון כאן.

יוסי לוי:

אנחנו זוכים ללוות ולשלב הכי הרבה חרדים מקום המדינה, נראה לי, בצה"ל. קודם כול, כבוד היושב-ראש, לפני סבב מילואים מספר שש באחד ממחנות הפליטים הכי רציניים ביהודה ושומרון, בלי לפרט איפה, שלא ירדפו אותי, כי בדיוק חזרתי מהגולה. אני רוצה לפתוח, לא יודע אם לקרוא לזה מחאה או אמירה, לא אישי כמובן. עם כל הכבוד,...

אלעזר שטרן:

גם אצלנו.

יוסי לוי:

נכון. האורתודוקסי, תיקנתי. נא לנסות קצת לכבד את לומדי התורה ולא לקרוא להם "עוקרי הרים", ברשותך.

מירב כהן:

למה? זה בן גוריון. זו מחמאה. מה יש לכם?

משה טור פז:

עוקר הרים זו מחמאה, יוסי.

ינון אזולאי:

הוא הבין את המחמאה שהתכוונת.

היו"ר בועז ביסמוט:

הכול הצגות, יוסי.

יעקב אשר:

מה אתה קופץ? אתה לא עוקר הרים, אתה רק טוחן אחד בשני.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, לעניין, יוסי. כל הערה כזו, תראה מה זה גורר.

יוסי לוי:

אם מישהו חושב שהוא יכול ללמד אותי על המשנה באבות, רבי אלעזר ורבי אליעזר, אחד נקרא סיני והשני עוקר הרים, ואני לא יודע מה זה אומר, תתבגרו. מדובר בציניות, והיא לא טובה כלפי בחורי ישיבות, אחד.

מירב כהן:

לא ציניות בכלל. זה היה ההסדר המקורי.

יוסי לוי:

בסדר, אז זה מה שאני חוויתי כאדם חרדי. דבר שני, אני רוצה לדבר על זה שאני עכשיו חוזר מהגולה. הייתי שבועיים בארצות הברית, נסעתי לגייס כסף. פגשתי את ידידנו דוד הגר, ועוד הרבה אנשים, כדי לחבר אותם למדינת ישראל, להביא לפה יותר כספים, כי צריך יותר חרדים בצה"ל. אחד. אני רוצה להגיד לכם: הייתי בטוח שבארצות הב...

מאיר פרוש:

אני מוחה על זה, אתה פוגע בכל חברי הכנסת שמדברים לא כמוך. הם מבינים הכי טוב.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה להמשיך.

יוסי לוי:

הדבר השלישי והכי חשוב זה שצריך להעביר חקיקה בהקדם ובדחיפות, כי זה מה שיוכל לגייס הרבה מאוד חרדים.

היו"ר בועז ביסמוט:

נכון.

יוסי לוי:

מה שכן, צריך לומר, יש כמה נקודות בחקיקה, וכבר הציפו אותם, כבוד היושב-ראש, שחייבים לשנות אותן בהקדם. הנושא הראשון הוא נושא שחרור מילואים. אם אנחנו נביא יעד של 100% מהיעדים, וכולו יהיה חרדים לטכנולוגי, לא עמדנו במשימה. ולכן צריך להגדיר בחקיקה, כמו שרצינו בעבר וביקשנו, לפחות 30% למערכי לחימה, לא פחות מ...

אלעזר שטרן:

מה זה בחורי ישיבות? הם רשומים בישיבות?

יעקב אשר:

תן לו לדבר.

יוסי לוי:

לא צריך להאריך, מי שמכיר יודע.

אלעזר שטרן:

הם רשומים בישיבות? התשובה: כן.

יוסי לוי:

התשובה היא חד-משמעית כן.

אלעזר שטרן:

ועד הישיבות הביא את השמות שלהם. תודה.

יוסי לוי:

זה לא ועד הישיבות, זה כל מדינת ישראל שותפה לזה, עם כל הכבוד. כל מדינת ישראל שותפה לזה שאנשים בתלוש לבן לא משרתים בצה"ל. לא בשחור, בלבן.

שרון ניר:

ותמשיך להיות שותפה.

יוסי לוי:

יש פה מחדל הרבה יותר רחב, עם כל הכבוד.

אלעזר שטרן:

אוקיי. נכון.

יוסי לוי:

זה לא חונה רק בוועד הישיבות.

אלעזר שטרן:

לא אמרתי רק.

יוסי לוי:

ואני לא יודע, אגב, מה קורה בוועד הישיבות.

מאיר פרוש:

אלעזר יכול לומר לך שכל מי שבא לקריה נמצא כל הזמן בקריה.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע. בבקשה, יוסי, להמשיך.

יוסי לוי:

אם הסנקציה תיכנס מיידית, מה שכתבתם, במדרגה הראשונה – רישיון נהיגה וטיסות לחו"ל, והנושא של תארים רק למי שמשרת, ולהרחיב את זה, לדעתי זה יהיה מאוד אפקטיבי. אותם בחורים שעובדים בזה ונוהגים ברכב ועושים את הדבר הזה וטסים לחו"ל, הם יגיעו לצה"ל. דבר נוסף זה לייצר בקרה ואכיפה יותר טובה. עוד שתי נקודות אחרונו...

היו"ר בועז ביסמוט:

רציתי רק שתתייחס לדברים שאמרה מירב. עם כל הכבוד, אני אחזור אליך.

יוסי לוי:

שתי נקודות אחרונות וסיימתי, כי לצערי לא הייתי פה כמה שבועות בוועדות, ואנחנו הגוף המוביל בתחום הזה. עוד שתי נקודות. נקודה אחת שאני ממש מבקש, כמו שיש פרק לישיבות ההסדר הציוניות ולישיבות הגבוהות הציוניות, צריך להיות פרק לישיבות ההסדר החרדיות. לא בתיקון, צריך להיות פרק בחוק. בחוק שירות ביטחון. אנחנו מבק...

מאיר פרוש:

אבל יש דוח שלם של אלוף שקדי. למה לא מיישמים את זה?

יוסי לוי:

אין תוכנית בחוק. אין תוכנית ממשלתית. לא קיימת. יש תוכניות במשרד הביטחון, אין תוכנית ממשלתית.

מאיר פרוש:

יש את דוח שקדי, שנעשה לפני 7 באוקטובר. למה לא עושים כלום עם זה?

מירי פרנקל-שור:

למה אתה מתכוון? מה זה תוכנית ממשלתית?

יוסי לוי:

כמו שיש באקדמיה 1.7 מיליארד שקל לתוכניות ממשלתיות, כל פעם חומש ועוד חומש ועוד חומש, אנחנו עכשיו בחומש השלישי, כך צריך להיות לגיוס חרדים – חומש ועוד חומש ועוד חומש, עם כסף, עם משאבים. אני לא צריך לטוס לחו"ל כדי להביא חרדים לצה"ל. אני לא אמור לטוס לחו"ל. זה אמור להיות בבסיס התקציב של מדינת ישראל. זה נ...

משה טור פז:

צודק.

היו"ר בועז ביסמוט:

מאה אחוז. תודה רבה. סיימנו, מירב?

מירב כהן:

אני ממש מתייחסת סעיף זה. זה פשוט הרבה דברים שהבאתם ביחד, אני עוברת אחד אחד.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, בואי נסיים. בסדר.

מירב כהן:

אז הרגע עצרנו בזה שמי שקובע האם להסיר או לא, זה גם צריך להיות מוטל על ראש הישיבה, אם הוא קרא להורות לא להתייצב לרישום ולבדיקה רפואית. לאחר מכן יש עוד סעיף שאומר: ניתן להסיר את המוסד מהרשימה אם 20% ומעלה לא התייצבו לרישום ובדיקה רפואית. 20% זה מספר ענק. שוב, בטיוטה של אדלשטיין זה היה 5%.

אלעזר שטרן:

גם בהצעת החוק.

מירב כהן:

זה עלה מ-5% ל-20%. היועצת המשפטית, אני מסיבה את תשומת - - -

מירי פרנקל-שור:

בהצעת החוק היה שיעור, לא היה - - -

שרון ניר:

שיעור מסוים היה כתוב.

מירב כהן:

היה 5% שעלה ל-20. אני ראיתי חמישה.

שרון ניר:

שיעור מסוים. אבל גם זה - - -

יעקב אשר:

בהצעת החוק לא היו אחוזים.

מירב כהן:

אני זוכרת חמישה, אבל אני אבדוק את עצמי.

מאיר פרוש:

בהצעת החוק של לפיד.

היו"ר בועז ביסמוט:

נכון, בהצעה המקורית שיעור.

מאיר פרוש:

כי אחרי שנתיים לא שינו את זה.

מירב כהן:

אני ראיתי בנוסח של אדלשטיין חמישה, אבל יכול להיות שאני טועה, אני אבדוק את עצמי.

היו"ר בועז ביסמוט:

היה שיעור מסוים בהצעה המקורית.

מירב כהן:

בכל מקרה, 20% זה מספר לא מידתי. זה מאוד מאוד גבוה, אם הם לא התייצבו.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר. זו דעתך. רשמנו.

ינון אזולאי:

זה 20% שאופן פרטני לא התייצב. שהם בעצמם החליטו.

מירב כהן:

הרי כל הסעיף הזה, למה הוא מוזהר?

ינון אזולאי:

אני אגיד לך מאיפה זה יכול להיות נובע. בחורים שהם בפלג, הם לאו דווקא לומדים בישיבות הפלג. יכול להיות שהם נמצאים בישיבות כאלה, והוא החליט באופן עצמאי לא ללכת, לא בגלל ראש הישיבה שאמר לו לא ללכת.

מירב כהן:

בסדר, אבל כל המנגנון פועל ככה שקצבת האברך מגיעה לישיבה. אז הכסף שמגיע אליו עובר לישיבה.

ינון אזולאי:

אין בעיה, הכסף שמגיע - - -

מירב כהן:

אז אם אנחנו מסתכלים עליהם כישות אחת - - -

משה טור פז:

- - - סמכות ואחריות.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא ביחד.

מאיר פרוש:

כזכר ללפיד, להשאיר את הסעיף איך שהוא עשה אותו. כזכר ללפיד, שיזכרו את זה.

מירי פרנקל-שור:

לגבי השיעור של ה-20%, איילת תבהיר מה קבוע בתקנות, ולמה אנחנו בכל זאת סוברים שמה שקבוע בתקנות צריך לשנות.

איילת לוי נחום:

הנוסח של הצעת החוק המקורית באמת היה שיעור. ה-20% הגיע מהתקנות, מתקנות שירות ביטחון (אמות מידה לגיבוש רשימה של ישיבות).

אפרת רייטן מרום:

מתי הן נקבעו?

איילת לוי נחום:

ב-2017.

ינון אזולאי:

אולי כדאי לשמוע גם את עמדת משרד הביטחון שנמצאים.

איילת לוי נחום:

אנחנו באמת הצענו לוועדה לדון בשאלה, האם השיעור הזה - - -

אפרת רייטן מרום:

בדיוק. זאת שאלה עקרונית. היא שאלה יסודית, אם החוק בכלל יכול לאפשר.

מירב כהן:

אז אני חושבת ש-20% זה המון.

היו"ר בועז ביסמוט:

זו דעתך. קיבלנו.

ינון אזולאי:

- - - משרד הביטחון, את העמדה שלו.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר. תן לה לסיים.

מירב כהן:

יש שם גם נוסח שאומר ששר הביטחון, על כל ההפרות האלה, רשאי להסיר, לא חייב. זאת אומרת, הנוסח להשאיר שיקול דעת לשר הביטחון, למרות כל ההפרות האלה, לא להסיר את המוסד מהרשימה של הארגונים שיכולים לדחות את השירות.

היו"ר בועז ביסמוט:

משרד הביטחון יגיב אחר כך.

מירב כהן:

אחרי זה יש עוד סעיף מוזר, שקובע שהשר יקבע את ההוראות לגבי תלמידים במוסד שהוסר מהרשימה בגלל שהוא לא עמד בקריטריונים. למה זה מוזר? הוא אומר: התלמידים ששם יהיו רשאים להמשיך לדחות את שירותם, למרות שהמוסד שבו הם לומדים נפסל. אז בעצם מה יצא מזה? זה סותר אחד את השני.

טלי גוטליב:

- - - בקשה פרטנית. וואי, די, נו.

מירב כהן:

אני לא מבינה את התגובות הלא ענייניות. מה זה אומר הדבר הזה? זה מגוחך. אמרתי משהו לא לעניין? מה זה לעניין, קראתי את הנוסח המוזר הזה ואני מתייחסת אליו.

משה טור פז:

ריטלין. הבעיה היא ריטלין.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, מירי, לענות.

מירי פרנקל-שור:

אלה גם דברים שאנחנו כתבנו בסקירה, אז כמובן שזו עמדתנו. לגבי התלמידים האחרים, אם ישיבה מוסרת מרשימת הישיבות, בגלל 20% שלא מתייצבים מסירים את הישיבה מרשימת הישיבות, מה קורה עם שאר התלמידים? זאת אומרת, צריך לדאוג לשאר התלמידים, ויש לזה הסדרים. זה גם מופיע בתקנות. הם כן יכולים להמשיך לקבל דיחוי, מכיוון ...

משה טור פז:

אם הם יעברו לרשימה שנמצאת בחוק.

מירי פרנקל-שור:

אם הם יעברו לישיבה - - -

מירי פרנקל-שור:

בסדר. אז זה ממוסמך. אז אין פה שום שוט - - -

מאיר פרוש:

בגלל שמשרד החינוך לא מקבל בכמויות - - -

מירי פרנקל-שור:

- - - משרד החינוך, אבל יש פה דברים מהותיים שלא נכון כל הזמן להפנות למשרד החינוך.

מירב כהן:

אני פשוט אומרת שזה מנגנון שבסוף ישחקו ארגונית, יעבירו ממסגרת למסגרת למסגרת, ואף אחד לא יתגייס.

מירי פרנקל-שור:

לא, לא אותם אלה שלא התייצבו, אלא יש תלמידים בישיבה שכן התייצבו באותה ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות. לאותם תלמידי צריך לדאוג.

מירב כהן:

זה לא ברור מה הנוסח. ואם הם התייצבו, זה לא פוגע בהם, כי הם בכל מקרה הלכו להתגייס.

צבי ידידיה סוכות:

זה פוגע בישיבה, מירב, זה לא פוגע בתלמידים.

היו"ר בועז ביסמוט:

בדיוק.

מירי פרנקל-שור:

אם את מסירה רשימה - - -

מאיר פרוש:

צריך שיהיה כתוב, מכיוון שמשרד החינוך לא נותן לקבל כמויות בבת אחת. כל אחד עם האחוז שלו. למשל, מוסד שיש לו 100 תלמידים, ופתאום באים עוד 40 אנשים, לא מקבלים אותם.

משה טור פז:

פרוש צודק.

מאיר פרוש:

לכן במקרה הזה שישיבה מתבטלת, צריך לאפשר לישיבה שתיכנס למקום אחר.

מירי פרנקל-שור:

אבל ההסדר הזה גם היה בעבר, ונתנו לזה תשובה בתקנות. אני לא מצליחה להבין, אנחנו מדברים על שיעור. הרי ההסדר במהותו היה. עכשיו השאלה היא לא ההסדר במהותו, כן או לא, אלא מדברים: האם 20% או צריך להוריד את השיעור? לעמדתנו 20% זה שיעור גבוה מאוד, ולדעתי צריך להפחית אותו.

אפרת רייטן מרום:

מאוד. אבל מקודם העלית את השאלה העקרונית בכלל שצריך לדון בהיתר עצמו. לא בהקשר לגובה השיעור, אלא בכלל בהיתר עצמו, וגם כתבת את זה בסעיף 10.

מירי פרנקל-שור:

נכון, אנחנו אומרים שמלכתחילה כולם צריכים להתייצב.

אפרת רייטן מרום:

אז זה מה שאני אומרת.

מירי פרנקל-שור:

השאלה מתי ישיבה מוסרת מרשימת הישיבות. ולכן אנחנו חושבים שלא נכון לקבוע שיעור ולהשאיר אותו לשיקול דעתו של שר הביטחון, אלא לקבוע את זה בחקיקה ראשית. זה דבר אחד, לקבוע את השיעור בחקיקה ראשית. ומעבר לזה, לעמדתנו, השיעור צריך להיות שיעור נמוך, מכיוון שתמיד השאלה מתי השיעור הזה הופך לשיעור מהותי ומרגישים ...

אפרת רייטן מרום:

אבל איך אתם מצדיקים בכלל את השיעור הזה? איך אתם מצדיקים את הפטור הזה מבחינה חוקית? רק לחדד את השאלה, שאני אהיה יותר מובנת, הרי לא יעלה על הדעת, נגיד, שבחוק המיסים או בחוק החברות, ומחייבים את כולם במיסוי, ואומרים: אבל 20% או 10% – אתם לא חייבים לשלם.

טלי גוטליב:

זה לא אותו דבר בחוק המיסים.

היו"ר בועז ביסמוט:

את לא הבנת את כל רוח החוק.

אפרת רייטן מרום:

זה קשור מאוד למיסים.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא משנה. בוא נעזוב. בבקשה, מירב.

אפרת רייטן מרום:

זאת הייתה דוגמה. לא, אני - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

שנייה. אני מחליט.

אפרת רייטן מרום:

לא, זו שאלה עקרונית.

מירי פרנקל-שור:

אם אחד לא יתייצב, זה לא נכון להסיר את הרשימה מרשימת הישיבות.

אפרת רייטן מרום:

אבל אתם מרשים. אתם נותנים פה היתר.

טלי גוטליב:

לא, סליחה, חמישית לא תבטל ישיבה שלמה.

היו"ר בועז ביסמוט:

משרד הביטחון, תסביר.

אפרת רייטן מרום:

לעצם העניין.

קובי בליטשטיין:

מאיפה מגיעים ה-20%.

אפרת רייטן מרום:

אתה יכול את המיקרופון?

קובי בליטשטיין:

אין.

היו"ר בועז ביסמוט:

זה מה שנתנו לו. משרד הביטחון פה - - - סתימת פיות.

מאיר פרוש:

זה בקאנטים.

אלעזר שטרן:

קובי, הממוצע שלך ושל היושב-ראש זה נורמלי פה.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה.

קובי בליטשטיין:

זה בגלל שלא נותנים לי יועצת משפטית - - -

ינון אזולאי:

עד שיש פה מישהו שמבקש יועצת משפטית - - -

קובי בליטשטיין:

לא, זו בדיחה.

ינון אזולאי:

עוד פעם התחלת לפחד?

מאיר פרוש:

אתה מתבדח ואנחנו בוכים.

קובי בליטשטיין:

אני רק רוצה לומר, משרד הביטחון עצמו – בניגוד לישיבות ההסדר, אגב – לא מפקח על הישיבות עצמן. זאת אומרת, אין מפקחים של משרד הביטחון שהולכים בתוך הישיבות לספור כמה אנשים מגיעים.

מירב כהן:

לא? למה?

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע. רק תגיד מה ה סיבה, זה הכול.

קובי בליטשטיין:

בעניין הזה אנחנו מסתמכים למעשה על משרד החינוך. מכיוון שמשרד החינוך הוא מעביר את התקציבים והוא מעביר את הכסף, הוא מבצע את - - -

רם בן ברק:

ומשרד החינוך מבצע?

קובי בליטשטיין:

כן.

רם בן ברק:

עושים ביקורת פתע וסופרים אנשים? נערכות מעל 2,000 ביקורות - - -

מירי פרנקל-שור:

- - - בג'1 יש חובת משרד הביטחון לפקח.

טלי גוטליב:

מחוץ לג'1. אבל אנחנו בג'1.

מירי פרנקל-שור:

לא, אבל הוראות הפיקוח לא עוגנו בפרק ג'1. הוראות הפיקוח היו בחוק שירות ביטחון, ומשרד הביטחון לא פיקח.

טלי גוטליב:

אבל אנחנו לא שם. אבל אנחנו בג'1.

מירי פרנקל-שור:

לא, אבל - - -

דרור גרנית:

חוקקו ביחד עם פרק ג'1.

מירי פרנקל-שור:

נכון, הם חוקקו ביחד.

דרור גרנית:

צוותא חדא, באותה הצעת חוק.

טלי גוטליב:

ועדיין פוצלו.

דרור גרנית:

מטעמים צורניים - - -

טלי גוטליב:

לא צורניים, בכוונת מכוון זה פוצל, כי זה מלכתחילה היה צריך להיות ביחד. למה אתה עושה את זה?

מירי פרנקל-שור:

למה, טלי? כל הפיקוח היה צריך להיות - - -

דרור גרנית:

אני אומר, מטעמים צורניים מבחינת המהות - - - מתייחסים באופן ספציפי לפיקוח על ישיבות.

אפרת רייטן מרום:

כן, מבחינת המהות.

דרור גרנית:

ומתייחסים לפיקוח על ישיבות למי שקיבלו דחיית שירות לפי פרק ג'1. זאת אומרת, הסעיפים מבחינת מהותם מתייחסים ממש במפורש לפרק ג'1. הם חוקקו בצוותא חדא, באותה הצעת חוק, באותה עת, באותה מסגרת זמנים, עם פרק ג'1.

שרון ניר:

זה הפער המרכזי בדיוק בהצעה הזאת.

דרור גרנית:

קובי בליטשטיין, מעולם, משנת 2014, עת חוקקו הסעיפים, לא מונה ולו מפקח אחד, וממילא לא בוצע פיקוח - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

ברור. תודה, דרור.

שרון ניר:

כי ה-default זה לא לגייס. נורא פשוט.

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע, לא להפריע. אני רוצה להמשיך לשמוע את נציג משרד הביטחון.

קובי בליטשטיין:

20% זה מה שהיה מקובל עד היום.

ינון אזולאי:

כן, תקנות.

קובי בליטשטיין:

ואנחנו לא חושבים שצריך להחמיר את זה. אני מזכיר עוד פעם את עמדת השר, בסוף להגיע לפה - - - ובשותפות של החרדים.

קארין אלהרר:

כי המצב כזה טוב?

קובי בליטשטיין:

ולכן השיעור הזה נראה לנו סביר. אבל סמכות החקיקה היא אצלכם.

אפרת רייטן מרום:

זה לא נשמע לי חוקי.

משה סולומון:

בועז, רק הערה. בסעיף 49ז כתוב: לחוק העיקרי, במקום "רשאי שר הביטחון להסתמך" יבוא "לא יסתמך שר הביטחון". כלומר, על פי החוק הזה משרד החינוך לא יכול לעזור לך אחרי זה. השאלה היא מה יקרה.

מירי פרנקל-שור:

נכון. זה חוזר למשרד הביטחון.

טלי גוטליב:

הוא אמר לך מה היה עד עכשיו. בחוק הזה ובתיקון הזה אתה מביא את חובת הפיקוח למשרד הביטחון. מסביר לך נציג משרד הביטחון מה היה עד עכשיו, איך הגיעו ל-20%.

משה סולומון:

השאלה אם זה מה שאתה רוצה שיהיה עכשיו.

שרון ניר:

שום פיקוח לא יהיה פה. אני לא רואה פה שום פיקוח.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה. בסדר, שמענו, סולומון, זה היה נוגע גם אליך.

משה סולומון:

אני רק לא מבין למה התיקון הזה.

אפרת רייטן מרום:

אי-אפשר להבין את ה-20% הזה.

משה סולומון:

מירי, למה התיקון הזה נדרש?

אפרת רייטן מרום:

למה הייעוץ המשפטי מאשר הסדר כזה שהוא נראה מפלה? אז תסבירו את זה.

מירי פרנקל-שור:

אז אני מסבירה. בגלל תלמיד אחד, לעמדתנו, אין להסיר ישיבה מרשימת הישיבות.

משה טור פז:

האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?

מירי פרנקל-שור:

עכשיו השאלה, מה שעומד על השולחן, האם לקבוע שיעור או לקבוע 20%?

שרון ניר:

מתוך 80% - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

אבל היא הסבירה. הם לא יקבלו את ההסבר. היא הסבירה פעם רביעית. אתם לא תקבלו את ההסבר.

אפרת רייטן מרום:

לא, רגע, אני מוכנה לקבל את ההסבר.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא רגע. חוזרים על זה שוב ושוב.

אפרת רייטן מרום:

לא, בועז, אתה טועה. אני ממש מוכנה לקבל את ההסבר.

היו"ר בועז ביסמוט:

נכון או לא? אני ממציא משהו? חוזרים על שוב ושוב, הרי אתם לא תשתכנעו, כי כל סעיף לא תשתכנעו.

אפרת רייטן מרום:

בועז, אתה טועה. היועצת המשפטית מצליחה לשכנע אותי לא אחת. באמת אני אומרת לך.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, סליחה, לא חייבים להסכים. אנחנו לא נסכים בכול.

אפרת רייטן מרום:

להפך, אני רוצה להבין באיזה נסיבות - - -

טלי גוטליב:

אני מבקשת להקריא לוועדה את חוק הגיוס הקיים, שקובע - - -

אפרת רייטן מרום:

אומנם יש לה קול יותר חזק משלי, אבל באיזה נסיבות ומה ההצדקה ומי יקבע ומה ההשלכות - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

חברת הכנסת רייטן, אני רוצה לשמוע את חברת הכנסת גוטליב.

אפרת רייטן מרום:

קריטריונים - - - זה לא ברור.

טלי גוטליב:

אני מקריאה לך, אדוני נציג משרד המשפטים, אהלן וסהלן, את החוק הקיים. אני מקריאה לך הוראת חוק קיימת בחוק הקיים: לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע - - -

מאיר פרוש:

זה של לפיד.

צבי ידידיה סוכות:

זה הקודם, טלי.

טלי גוטליב:

כן. החוק הקיים כרגע. אמרו פה - - -

מאיר פרוש:

זה של לפיד.

טלי גוטליב:

אני מקריא לכם, רק שיהיה ברור. זה החוק הקיים היום.

צבי ידידיה סוכות:

טלי, בטיוטה של בועז זה נמחק.

טלי גוטליב:

אני לא מדברת על זה, אני רוצה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

תנו לה לסיים.

שרון ניר:

- - - על החוק שבתוקף.

טלי גוטליב:

אנחנו הרי נמצאים פה בחקיקה מתקנת. תהיתם למה משרד הביטחון נסמך על משרד החינוך. אמר לי האדון הנכבד והיועצת המשפטית: יש פרק נפרד. אמרתי לכם: זה בכוונת מכוון, לא בכוונת מכוון, רק תקבל את הסעיף הרלוונטי. 49ז קובע היום, שלשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך ע...

שרון ניר:

עד היום לא נמסר, לצערך הרב, כפי שאת יודעת. עכשיו הם הסדירו את זה.

אפרת רייטן מרום:

אבל זה לא התקיים. את שומעת?

היו"ר בועז ביסמוט:

לא כולם ביחד. אני אתחיל להוציא.

טלי גוטליב:

תגידו לי, אתן יודעות לקרוא? רגע, תן לי להשלים עד הסוף.

היו"ר בועז ביסמוט:

אלעזר, אתה עונה.

טלי גוטליב:

לפני שאתה עונה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לתת לשרון ניר לענות?

אלעזר שטרן:

ששרון תענה. אני אגיד רק דבר אחד.

שרון ניר:

אני רוצה להתייחס.

אפרת רייטן מרום:

בועז, זה לא עניין של חברי כנסת.

היו"ר בועז ביסמוט:

תתייחסו לזה.

טלי גוטליב:

אני לא מומחית, אני מומחית לעברית. אני מומחית להבנת הנקרא.

דרור גרנית:

יש סעיף שמאפשר העברת מידע - - -

אפרת רייטן מרום:

לא, זה עניין מקצועי.

היו"ר בועז ביסמוט:

אלעזר בזכות דיבור. אני לא רוצה לשמוע אף אחד חוץ מאלעזר.

אלעזר שטרן:

רבע משפט, כי זכות הדיבור שלי עוד על - - -

יעקב אשר:

איך הוא בזכות דיבור שש פעמים ואנחנו עוד לא דיברנו?

אפרת רייטן מרום:

תודה, אשר.

אלעזר שטרן:

טלי, את יודעת שכל ההתכנסות שלנו כאן היא בגלל שבג"ץ לא קיבל את "רשאי שר הביטחון". את צודקת שזה בחוק מקדמת דנן, אבל עוד חוק טל, מה שהוא בא להגיד, שאי-אפשר לתת לשר הביטחון סמכות כזאת.

שרון ניר:

תקשיבי לו. נו, אין את זה. זה לא מתקיים.

אלעזר שטרן:

ולכן לקח עשר שנים לבג"ץ לבטל את החוק הזה. ולכן אין לזה תוקף.

טלי גוטליב:

זה לא נכון.

שרון ניר:

זה החוק הקיים. אני רוצה.

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון אחרי מירי. מירי מדברת.

קארין אלהרר:

אבל אל תפריעו לה.

אפרת רייטן מרום:

מירי, את יכולה להתייחס גם - - -

מירי פרנקל-שור:

פרק ו'1, שהוא נושא הפיקוח, חוקק מחוץ לפרק ג'1. נכון אומרת חברת הכנסת גוטליב, סעיף 49ז אכן מופיע בפרק ו'1. אבל יש סעיפים שלמים שמדברים על חובת הפיקוח של משרד הביטחון. שר הביטחון היה צריך למנות פקחים, יש הסדר שלם. ומשרד הביטחון לא ביצע את חובתו לפקח על הישיבות. נכון שמשרד הביטחון יכול להיעזר במשרד החי...

שרון ניר:

והוא גם לעולם לא התקיים.

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון ניר.

שרון ניר:

תודה.

טלי גוטליב:

אבל אני עוד פעם אומרת: אתם תהיתם על סמכותו להסתמך על משרד החינוך, ואמרתם פה דברים מאוד משונים, אז הקראתי לכם - - - של סעיף.

מירי פרנקל-שור:

זה לא יכול להיות הפיקוח שלו.

טלי גוטליב:

אני לא אמרתי מה יכול. את ביטלת את זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

היא אמרה מה קיים.

טלי גוטליב:

אמרתי מה קיים.

דרור גרנית:

- - -

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון ניר בזכות דיבור.

טלי גוטליב:

אבל למה אתה - - -

קארין אלהרר:

למה לא?

היו"ר בועז ביסמוט:

טלי, מה שאמרת הוא נכון.

טלי גוטליב:

אתה אמור להגיד את זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע. שרון ניר.

שרון ניר:

אדוני, אחד מהדברים שלפחות לשיטתך, בכל פתיח שלך אתה אומר שאתה רוצה ב-vision לראות עשרות אלפי חרדים משרתים בצה"ל.

היו"ר בועז ביסמוט:

נכון. כל אופציה אחרת לא תעבוד.

שרון ניר:

ואני אומרת שהצעת החוק הזאת שמונחת לא מתכתבת עם ה-vision. היא פשוט לא מתכתבת עם ה-vision, כי כל מה שעושים זה מנציחים את הפרקטיקה הקיימת, ואני אתייחס. מה שקורה עם הנתונים שאנחנו רואים כאן, בכל הקשור להצעת החוק המוצעת, זה שבסוף יהיו פה הרבה מאוד מתווכים, והנתונים לא יגיעו לצה"ל. הרי צה"ל לאורך כל הדיונ...

מירב כהן:

בועז, אני לא סיימתי.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אי-אפשר. הקצבתי ארבע דקות. אי-אפשר למרוח. אז תשאלי את השאלות. אי-אפשר ככה.

קארין אלהרר:

אבל, בועז, אי-אפשר לנהל דיון ככה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני רוצה לשמוע את כולם. את מפריעה. גברתי, את בקריאה ראשונה.

טלי גוטליב:

חברת הכנסת ניר, את יכולה לשאול את ליברמן אם הוא זה שהחליט לא להקים מנגנון פיקוח.

שרון ניר:

אני מבקשת לסיים את דבריי, ואני אענה לך, גברת טלי גוטליב - - - לנו פרשנות לפרקטיקה - - - חסרים לצה"ל אנשים.

טלי גוטליב:

לא, ליברמן החליט לא להקים מנגנון פיקוח.

שרון ניר:

ההסברים - - - שלך לא יעזרו כאן עכשיו - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון ניר, אני רוצה להסביר פה משהו לגבי הדיון עצמו. אני לא מוכן להערות האלה, איך אתה מקיים או לא מקיים. את לא המחנכת שלי, ואת לא יושבת לידי עם הלחשושים.

קארין אלהרר:

תקשיב, אי-אפשר להבין כלום. איזה לחשושים?

קארין אלהרר:

עם כל הכבוד, את תיתני לי לנהל את הדיון הזה. אני מנהל אותו, לא את.

קארין אלהרר:

לא, איבדת את זה, בועז.

היו"ר בועז ביסמוט:

את בקריאה ראשונה. איבדתי את זה. את בקריאה שנייה.

קארין אלהרר:

אתה פשוט איבדת את זה.

יעקב אשר:

עוד אחד שאיבד.

קארין אלהרר:

- - - תוציא אותי.

שרון ניר:

אדוני, אני רוצה להמשיך ולחדד את הנקודה. וחבל שהפרקטיקה הנוהגת לא מתכתבת עם הסבריה המלומדים של חברת הכנסת עו"ד טלי גוטליב. אני רוצה לדבר על הפרקטיקה הנוהגת. הפרקטיקה הנוהגת מלמדת אותנו דבר כזה, כי הציג את זה רח"ט תומכ"א בשעות הקטנות של הלילה – שיש שלוש קבוצות של חרדים, והקבוצה השלישית, הרי זה פלא, מה...

היו"ר בועז ביסמוט:

הפלא ופלא, בוא אני אסביר לך משהו. לא, אני קוטע. רגע, אני יכול.

שרון ניר:

הוא דיבר על 1,200 "חרדים" - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

הפלא ופלא זה שלא היה גיוס 77 שנה, והכול פתאום נזרק על החרדים. תסתכלי פרקים פרקים – הצבא לא רצה, זה שיקר, זה לא העביר נתונים. מצאנו עכשיו שעיר לעזאזל בישראל – החרדים. 77 שנה פה זה לא נעשה. אחרי זה צריך למצוא שעיר לעזאזל, אז מצאנו. האוכלוסייה החרדית אשמה בכול. - - - עם אג'נדה. אנחנו באים כדי לתקן מצב....

שרון ניר:

אז לכן זה לא מתכתב עם ה- visionשלך.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, יש פה מי שרוצה חוק, ויש פה מי שרוצה להפריע.

שרון ניר:

אני רוצה חוק. אני רוצה לתת מענה לאנשי המילואים שיושבים פה. ואני אגיד לך בדיוק למה אני רוצה לתת מענה. כי אני יודעת שבסוף, כשאתה מתייחס עכשיו קודם כול לכל הישיבות כאל סוג של פול, ועדיין יש ועד ישיבות שהוא המתווך.

היו"ר בועז ביסמוט:

בחייך, לא רצו לגייס אותם. אנשים שיושבים פה מסביב לשולחן לא רצו אותם בצבא.

שרון ניר:

ובפועל הצבא לא יהיה ער לכל הנתונים. ואנחנו רואים שבשנים האחרונות אותה ציונות דתית הייתה בתוך הפול המרכזי.

היו"ר בועז ביסמוט:

אבל לא רצו פה חרדים במדינה הזאת. בוא נגיד את האמת. לא רצו פה חרדים בצבא.

רם בן ברק:

אבל עכשיו רוצים. עכשיו רוצים. היה פה 7 באוקטובר פעם. על מה אתה מדבר?

היו"ר בועז ביסמוט:

כמה אפשר להיות צבוע בדיונים האלה? כמה צביעות בדיונים האלה. לא רצו חרדים בצבא. פתאום עכשיו מצאו את האשם. החרדים אשמים בכל דבר.

שרון ניר:

1,200 איש אמר רח"ט תומכ"א, לא אני. אדוני, תשמור על רשות הדיבור שלי.

היו"ר בועז ביסמוט:

ראינו את החוק שאתם הצגתם. ראינו את המספרים. על מה אתם מדברים? בחייכם. כמה צבועים אתם.

רם בן ברק:

לא היה - - - המדינה השתנתה.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אז היינו שווייץ. לא היו מלחמות.

רם בן ברק:

המדינה השתנתה.

היו"ר בועז ביסמוט:

היינו שווייץ. לא היו אויבים.

שרון ניר:

אני יודעת שהרגזתי, אבל תשמור על רשות הדיבור שלי, אדוני. אני אדבר גם על נתונים שמעצבנים.

היו"ר בועז ביסמוט:

די כבר. כמה אני יכול לשמוע. לא, אבל מירב בזכות דיבור. הם לא מעצבנים, הם פשוט לא נכונים.

רם בן ברק:

אדוני היושב-ראש, אני גם רוצה זכות דיבור.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, מירב.

שרון ניר:

1,200 איש שגויסו, לכאורה, תחת אצטלה של גיוס חרדים, בפועל הם היו בכלל מישיבות של ציונות דתית. זה מה שלמדנו, שהיום זה 275. נכון, רח"ט תומכ"א? 275 היום ממה שנספר ביעדים זה לא חרדים, זה כאלה שנחשבים חרדים אבל זה ציונות דתית.

מאיר פרוש:

זה המספר?

שרון ניר:

כן.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, את תהיי בזכות דיבור. שרון ניר, אני עכשיו רוצה לשמוע את מירב.

שרון ניר:

לא, אני עדיין בזכות דיבור. אדוני, אני מבקשת לסיים את דבריי.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אני מבקש לשמוע את מירב. אז תסיימי, משפט אחרון.

שרון ניר:

משפט סיכום. תודה.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא מונולוג פה כל אחד.

שרון ניר:

זאת אומרת שמה שאנחנו רואים עדיין זה היעדר שקיפות, זה מיסוך של נתונים. בחיים לא נדע מי יש בתוך הישיבות האלה, והאם הוא לומד ולא לומד? ולכן גיוס חרדים לא יהיה פה, כי אתה מנציח פה חוסר שקיפות. חוסר שקיפות, זה מה שיהיה פה. חוסר בקרה וחוסר שקיפות. אין פה שום בקרה ושום שקיפות.

היו"ר בועז ביסמוט:

מה שאת רואה פה זה גיוס חרדים סוף סוף אחרי 77 שנה. וזה מה שמשגע אותך, שאנחנו עושים את זה ולא אתם. זה מה שמשגע אתכם. בוא אני אסביר משהו: כל דבר שאנחנו מציגים בשלוש שנים האלה זה רע, זה פסול, זה בלתי אפשרי. איבדתם את זה כבר. כמו פטר והזאבים, זה מה שאתם. בבקשה, מירב.

שרון ניר:

אתם רק רוצים לייצר עיוורון לצה"ל ביחס לאוכלוסייה החרדית. גיוס חרדים לא יהיה פה.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה. הבנו.

רם בן ברק:

אדוני - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אתה תהיה בזכות דיבור. אני רוצה לשמוע את מירב. כולכם תדברו. בבקשה. סיימנו או שנסיים בעוד חודש וחצי?

מירב כהן:

מה לעשות, יש פה הרבה סעיפים.

היו"ר בועז ביסמוט:

מה זה הרבה סעיפים? "מלחמה ושלום" את כותבת לי כאן.

טלי גוטליב:

אבל לא צריך להתייחס לכל הסעיפים בבת אחת.

מירב כהן:

אני מתייחסת אחד אחד. כל סעיף פה חשוב. זה חוק היסטורי למדינת ישראל. חשוב. אני עוברת.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר, יש לך שתי דקות, ואני קבעתי. דיברת שעה כבר. יש לך שתי דקות, ואני החלטתי. קדימה.

היו"ר בועז ביסמוט:

תפסיק לדבר אליי בצורה מאיימת.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מדבר אלייך בנימוס.

טלי גוטליב:

מה מאיים בזה?

מירב כהן:

זה לא מנומס בכלל. אנחנו קטענו הרבה פעמים את הדברים. אני אגיד את הדברים, אם תרצה לקטוע אותי – תקטע.

היו"ר בועז ביסמוט:

שתי דקות.

מירב כהן:

אנחנו עצרנו את הדיון במה קורה בסיטואציות שהמוסד נפסל, ולחלק מהאנשים שם בעצם יש זכאות. אז מה קורה עם מי שלא התגייס באותם מוסדות שנפסלו?

צבי ידידיה סוכות:

מה ההבדל בינו לבין מי שלא התגייס בכלל?

יעקב אשר:

זה אישי. חוסר הבנה.

מירב כהן:

הוא עכשיו יהיה רשום במקום אחר?

צבי ידידיה סוכות:

הוא עריק.

מירי פרנקל-שור:

לדעתי צריך לבטל את הדיחוי שלו, וצריך - - -

מירב כהן:

זה לא עולה מהנוסח.

צבי ידידיה סוכות:

לא, אבל זה אוטומטי, מירב.

מירי פרנקל-שור:

זה אוטומטי. זה יחולו הוראות חוק שירות ביטחון.

מירב כהן:

אני לא הבנתי את זה מהנוסח הזה.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר. קיבלנו.

מירב כהן:

לאחר מכן, כמו שקודם נגענו בזה, כתוב: משרד הביטחון יפקח בעצמו על כך שתלמידים לומדים וההצהרות הן לא מזויפות, ושר הביטחון הוא זה שיקבע את היחס בין מספר המפקחים למספר התלמידים. בעיניי זה לא נכון, שזה משהו שיהיה בידיים של שר הביטחון, כי זה בעצם יאפשר למסמס את כל מנגנון הפיקוח, אם הוא ירצה לקבוע יחס נמוך.

מירי פרנקל-שור:

אולי תשאירי את זה לסעיף הפיקוח.

היו"ר בועז ביסמוט:

בדיוק.

מירב כהן:

אוקיי. זה פשוט קשור לאיך אתה פוסל את הישיבות, לכן התייחסתי לזה כאן. כי אתה צריך להראות צריך להראות שהן לא עמדו בקריטריונים.

מירי פרנקל-שור:

הקריטריונים הם קריטריונים - - -

מירב כהן:

כמה מהם בעצם לא באמת לומדים בפועל, זה חלק מהקריטריונים.

מירי פרנקל-שור:

לא, כמה לא התייצבו לבדיקות רפואיות - - -

מירב כהן:

ויש גם 20% של נוכחות, שמי שמסיר במסגרת זה מפקח - - - ושמה זה 20%.

שרון ניר:

מאיפה המספר הזה בכלל 20%. שיעור הלא מתגייסים באוכלוסייה הכללית הוא 20%? איזה שטויות.

יעקב אשר:

אבל אם לא סומכים על שר הביטחון - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, למה שיסמכו עליו?

יעקב אשר:

אז כל החוק. אולי ששר החוץ יקבע? אולי שר החוץ, שר הכלכלה.

מירב כהן:

נכון, אבל זה גם פוסל ישיבה. את רוצה שנתייחס לזה אחר כך. אוקיי.

קארין אלהרר:

מירי, בנוגע למינוח "רשאי" שר הביטחון להסיר מרשימת הישיבות – למה רשאי?

היו"ר בועז ביסמוט:

מי היה שר הביטחון אז?

טלי גוטליב:

ליברמן.

רם בן ברק:

מה זה משנה? לא יאומן.

קארין אלהרר:

הרי אם אנחנו מבינים שהייתה הפרה, למה רק רשאי?

טלי גוטליב:

תמיד סמכות ברשות.

מירי פרנקל-שור:

מכיוון שזו סמכות שיקול הדעת של שר הביטחון - - -

קארין אלהרר:

לא תמיד.

טלי גוטליב:

תמיד סמכות ברשות, אחרת לא צריך החלטה של שר. אם זה לא הפעלת סמכות וזה מובהק, אז לא צריך שר. הסמכות היא ברשות.

רם בן ברק:

יוסי, כמה מילואים עשית לפני 7 באוקטובר? כמה ימי מילואים בשנה?

יוסי לוי:

לא קראו לי.

רם בן ברק:

לא קראו לך. אז מה הוא אומר מה שהיה לפני? לא רלוונטי מה שהיה לפני.

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע, אני שומע את קארין עכשיו. לא להפריע.

קארין אלהרר:

אני רק מנסה להבין. ברור שהוא רשאי תמיד, הוא שר. אבל יש כאן הפרה. אז מה אתם אומרים, אם השר תחת לחצים פוליטיים יתעלם מההפרה, זה בסדר? אני רק שואלת.

משה טור פז:

שאלה טובה.

טלי גוטליב:

עם כל הכבוד, זה לא מבחן מנהלי. אתה לא מניח מראש הפרה מנהלית.

קארין אלהרר:

אבל קוראים לך מירי?

טלי גוטליב:

לא.

קארין אלהרר:

אז למה את עונה לי?

טלי גוטליב:

כי בא לי לענות לך.

קארין אלהרר:

בא לך הרבה דברים.

היו"ר בועז ביסמוט:

מירי תענה.

טלי גוטליב:

אני מקשיבה לך ועונה לך, מה לעשות?

היו"ר בועז ביסמוט:

טלי, קארין שואלת שאלה, מירי תענה לה.

מירי פרנקל-שור:

גיבוש הרשימה הוא בשיקול דעת, ולכן ההסרה מהרשימה עוגנה כשיקול דעת.

קארין אלהרר:

גם אחרי שיש הפרה ברורה? נצטרך להגיש עתירה?

מירי פרנקל-שור:

ייבחן שיקול דעתו של שר הביטחון.

היו"ר בועז ביסמוט:

כמה שאלות עוד יש לך?

מירב כהן:

לא, היא ביקשה שאני אתייחס לשאלות הבאות בסעיף אחר, אז אני אתייחס אליהן בסעיף אחר.

היו"ר בועז ביסמוט:

משה טור פז.

קארין אלהרר:

מירי, אבל תעני. באמת אני שואלת.

טלי גוטליב:

רציתי רק לשאול את היועמ"שית ואת חברת הכנסת שרון ניר, דיברו פה על זה שאין מנגנון פיקוח. למיטב ידיעתי, הייתה החלטה של שר הביטחון דאז ליברמן לא להקים מנגנון פיקוח.

שרון ניר:

תגידי לי, על 7 באוקטובר את שמעת? את לא שמעת.

טלי גוטליב:

אני מדברת על מנגנון הפיקוח.

שרון ניר:

לא שמעת.

טלי גוטליב:

די עם הצביעות שלך, שרון. ראיתי את העזרה שלך לחיילים וללוחמים. ראיתי, אפרופו פצ"רית, יועמ"שית. הייתה החלטה של ליברמן שלא להקים מנגנון פיקוח.

שרון ניר:

את עוזרת ללוחמים? את מפקירה אותם.

היו"ר בועז ביסמוט:

עד כאן. משה טור פז.

טלי גוטליב:

תשאלי את הבוס שלך. ועל הדרך תשאלי אותו, איך הוא חשף סוד מדינה, והאם את קשורה לזה באיזה אופן? רק אומרת.

שרון ניר:

- - - כדי להפקיר לוחמים. תתביישי לך.

טלי גוטליב:

אני אתבייש, ועדיין אשאל אותך: איך הוא חשף סוד מדינה במהלך המלחמה?

רם בן ברק:

די. תשתיק אותה.

היו"ר בועז ביסמוט:

טלי, אני מבקש.

שרון ניר:

תסבירי לכל הלוחמים כאן איך את מפקירה אותם, שיעשו לא 100 ימים אלא 200 ימים ויותר, כי את תומכת בחוק השתמטות.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר. גם אני תומך בחוק השתמטות.

שרון ניר:

חברת כנסת שכל כולה השתמטות.

היו"ר בועז ביסמוט:

משה טור פז.

טלי גוטליב:

לכי תני דין וחשבון ללוחמי כוח 100. להם לא אמרת מילה.

שרון ניר:

חוצפנית.

היו"ר בועז ביסמוט:

טלי, די. משה טור פז. לענות בסוף.

משה טור פז:

אני הולך לפי הסעיפים. מירי, אני רוצה שתהיו איתי.

היו"ר בועז ביסמוט:

כולנו איתך.

משה טור פז:

אז קודם כול בסעיף 26יא(א), כאמור, בסוגיה של ועד הישיבות בארץ ישראל, צריך להבנתי להסדיר בחוק לגבי הגוף הזה אחת משתיים – או שקובעים ברירת מחדל, קרי, אם לא הוא, פעם היו שני גופים, אפילו שלושה שעסקו בזה, היום כמעט כולם מאוגדים בחוק הזה. במידה שהחוק הזה, נגיד, כמו שהוא עכשיו, לפי המסמכים בגיידסטאר, בחדלו...

מירי פרנקל-שור:

הוא יכול להכיר גם ללא המלצת ועד הישיבות.

משה טור פז:

לא, סליחה, תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות.

מירי פרנקל-שור:

זה לא מחויב.

משה טור פז:

כן, אבל ועד הישיבות מביא קול אותנטי חשוב מהשטח. עכשיו הכנסנו פה עמותה. זה בסדר, עושים את זה בחוק. צריך לייצר אופציה ב', או לחלופין לומר מה קורה - - -

מירי פרנקל-שור:

הינה - - -

משה טור פז:

שוב, היה לו פעם גוף מתחרה, מי שמכיר פה.

מירי פרנקל-שור:

לא, אבל זה הסיפה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אל תפריע לי.

אלעזר שטרן:

אני לא מפריע לך.

היו"ר בועז ביסמוט:

מיתמם.

אלעזר שטרן:

למה, אני מפריע?

משה טור פז:

אז שוב אני אומר: בעיניי ועד הישיבות בארץ ישראל צריך או מענה של אופציה ב', או לעזור לו להסדיר אותו, כי כרגע זה גוף עם בעיה כלכלית. אז אנחנו מכנסים פה גוף עם גירעון של 2.8 מיליון שקל. אומנם יש לו אישור ניהול תקין, אבל את השנה הקודמת, אני לא יודע איך, הוא גמר עם 2.8 מיליון מתוך 4.2.

יעקב אשר:

אתה רוצה לתרום?

משה טור פז:

אני עונה לך.

יעקב אשר:

אז תתרום. אני פה מולך, אבאל'ה.

משה טור פז:

יש לו 800,000 שקל תרומות, אבל הוא לא יכול לתפקד.

יעקב אשר:

הוא כל כך דואג לעמותה, שיתרום.

משה טור פז:

אם העמותה הזו היא חלק מהחוק, אז זו נקודה רלוונטית.

מירב כהן:

היושב-ראש, אני רק - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

אני שומע את חבר הכנסת טור פז. הוא בזכות דיבור. לא להפריע.

מירב כהן:

אני רק עוצרת, שתדעו שהיה פיגוע מאוד קשה באוסטרליה, ויש רב - - -

טלי גוטליב:

ברור. עכשיו את יודעת?

היו"ר בועז ביסמוט:

רב של חב"ד. נציג חב"ד. פתחנו את הדיון עם הפיגוע הזה.

טלי גוטליב:

פיגוע סופר נוראי. זה היה ב-10:05.

היו"ר בועז ביסמוט:

ולכן אמרתי: שנאת יהודים לא כאן. שנאת יהודים יש בחוץ, לא פה.

קארין אלהרר:

זה לא קשור. די, בועז, זה לא קשור.

איילת השחר סיידוף:

- - -

היו"ר בועז ביסמוט:

את יכולה לצאת בבקשה? בבקשה להוציא אותה.

איילת השחר סיידוף:

למה על שנאת יהודים - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לצאת בבקשה. לצאת בבקשה.

טלי גוטליב:

את קוראת להפגנות לסרבנות.

היו"ר בועז ביסמוט:

טלי, אני לא צריך עזרה. לצאת בבקשה.

טלי גוטליב:

מה את עושה פה? את בהפגנות קפלן קראת לסרבנות.

היו"ר בועז ביסמוט:

לצאת בבקשה.

אפרת רייטן מרום:

לא צריך בכוח. היא יוצאת.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא בכוח.

אפרת רייטן מרום:

לא בכוח. היא יוצאת. לא צריך לדחוף.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר, הכול טוב.

טלי גוטליב:

אף אחד לא דוחף אותה. הם עושים את עבודתם.

אפרת רייטן מרום:

כן, ראיתי איך הם לא נוגעים בך, טלי.

טלי גוטליב:

כשאני לא בקריאות לאף אחד אסור לגעת בי. עכשיו אני לא בקריאות.

אפרת רייטן מרום:

בואי, תעשי טובה. הם לא עושים את עבודתם בכוח. היא הייתה יוצאת גם בלי שנוגעים בה.

טלי גוטליב:

תשמרי על כבודם - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

טור פז בזכות דיבור. די, טלי. אני רוצה את טור פז.

משה סולומון:

זו העבודה שלהם. מה את רוצה מהם?

אפרת רייטן מרום:

לא, העבודה שלהם לא לדחוף בכוח. לא נכון.

משה סולומון:

היא מעירה את ההערות האלה, אז מוציאים אותה. אז יש לך גם ביקורת על עובדי משמר הכנסת?

היו"ר בועז ביסמוט:

משמר הכנסת עושה את עבודתו נאמנה.

אפרת רייטן מרום:

אתה טועה - - - נמצא בבירור. אני אגיד לך אחר כך.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר. בבקשה.

משה טור פז:

נקודה שנייה, כשדנו בחוק הזה בסיבוב הקודם, עלתה פה שאלת הישיבות לנושרים. לפי מחקרים 19% מהישיבות בישראל הן ישיבות נושרים. הישיבות האלה לא מיוחדות מתוך העולם הזה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מבקש להפסיק. אתם רוצים את הוויכוח הזה? בחוץ, לא פה, שניכם. בבקשה, תמשיך.

משה טור פז:

הישיבות האלה לכאורה כלולות פה במאזן, אבל הן לא עומדות בקריטריון האמיתי פה של סעיף (א1) של 45 שעות ו-40. כלומר, אנחנו רואים שבחוק הנוכחי יש לקונה ביחס לישיבות לנושרים. האמת היא שזה גם דיון להרכב הוועדה וגם דיון משפטי, מה עושים עם הנישה הזו? זה חמישית. כי בעיניי העובדה שהיא מקבלת את אותו סטטוס בחוק הי...

אביחי אברהם בוארון:

מה אתה מציע? - - -

משה טור פז:

איפה 40, 45? לא, אני מציע שעל עולם ישיבות הנושרים יינתן מענה בחוק. אני מזכיר שהנקודה הזו עלתה בדיון הקודם. תראי, בוועד הישיבות יודעים להגדיר מה זה ישיבה לנושרים ומה זה לא. אני חושב שישיבה לנושרים בהגדרה צריכה להתגייס לצה"ל. קרי, לא בשבילם נברא הדבר הזה שנקרא ישיבה. הם גם לא לומדים שם. לא יודע, בוא נ...

מירי פרנקל-שור:

אבל מלכתחילה הרי לא לומדים שם 45 שעות.

שרון ניר:

מה שאנחנו אומרים זה היעדר שקיפות, שהם קודם כול יגידו לנו מי הישיבות האלה. אנחנו יודעים כי עשינו תחקירים.

משה טור פז:

אני מסביר. הנקודה היא לא רק המספר. יכול להיות שבן אדם יושב, ראיתי דברים כאלה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

אני פשוט עוצר אותך שנייה אחת, גם בעקבות הדברים שאמרה חברתך למפלגה מירב כהן. פתחנו את הדיון הזה באמת עם האירוע הטרגי באוסטרליה בחוף Bondi Beach, ואני רואה פשוט את הנתונים ואת המספרים. לפני יומיים נפגשתי עם הדיינים של חב"ד, הייתה להם התייחסות לגבי החוק עצמו. עכשיו אני רואה פה שבין ההרוגים יש שליח חב"ד...

משה טור פז:

אני מצטרף לדברים.

מאיר פרוש:

אני חייב להוסיף שבחוק המדובר, עוד מעט אני אגיד באיזו תקופה זו היה, אז דיברנו גם על לתת לשליחי חב"ד בעולם, שגם הם יקבלו - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

כל ההפגנות האלה, כל הקולג'ים, כל אלה שמותר – הינה, עכשיו עם כל סיפור האירוויזיון. מה אתם חושבים, שאין לזה תוצאה? אין לזה השלכות? הינה, בבקשה, ההשלכות.

שרון ניר:

ואם הם חושבים שהם יסתפקו ביהודים, אז הם טועים. זה יגיע לכל מקום.

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון, את היית איתי. היינו בכמה שליחויות וראינו את הדבר הזה, את האצבע מאשימה הזאת כלפי ישראל, והינה התוצאה.

מאיר פרוש:

היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, לזכות החוק שאתה מזכיר אותו על שליחי חב"ד, בחוק שחוקק, אני לא רוצה להזכיר כרגע מתי.

אלעזר שטרן:

אני הכנסתי את זה.

מאיר פרוש:

בתקופה של לפיד הכניסו את הסעיף הזה, שגם שליחי חב"ד – לא כולם, אלא תלוי באיזה מדינות – גם אותם יספרו במסגרת - - -

משה טור פז:

נכון. שטרן היה.

היו"ר בועז ביסמוט:

העניין הזה שנקרא "קבוצה", הסיפור הזה שיוצאים.

אלעזר שטרן:

אני הכנסתי לחוק בשליחי חב"ד - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע.

אלעזר שטרן:

לא מפריע אף פעם.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אני אומר: לא להפריע לך.

אלעזר שטרן:

חוץ מצפון אמריקה ומערב אירופה, להכיר בשלוחי חב"ד כשירות לאומי.

משה טור פז:

אני חוזר, ברשותך, אדוני, לחוק.

מאיר פרוש:

העניין של ההרעבה מגיע גם לבני הישיבות עכשיו.

משה טור פז:

אני אסביר. כל מי שמכיר פה, חבל שיוסי לוי יצא, אבל עמוס צייאדה כאן יכול להסביר.

אפרת רייטן מרום:

איזה הרעבה?

מאיר פרוש:

הסנקציות. מה זאת אומרת?

קארין אלהרר:

נו, באמת.

אפרת רייטן מרום:

הם מורעבים עכשיו? ממשלת ישראל מרעיבה את בני הישיבות עכשיו? זה מה שאתה אומר?

מירב כהן:

אין מקום לציניות הזו. עברנו תקופה כל כך קשה. אין מקום לציניות הזו. אל תשוו את עצמכם לחטופים ואל תשוו את עצמכם למורעבים.

מאיר פרוש:

אני ראיתי את הדוח של האלוף שקדי אחרי 7 באוקטובר - - -

מירב כהן:

בואו, מקבלים קצבאות במיליארדים מהמדינה.

אפרת רייטן מרום:

אתה בעצם אומר שנתניהו והממשלה מרעיבים את בני הישיבות?

מאיר פרוש:

אני לא שומע טוב.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני פשוט לא מצליח להבין אתכם. יש אירוע קשה באוסטרליה ואתם לא מצליחים להתעלות עם השטויות הקטנות שלכם?

אפרת רייטן מרום:

למה שיגיד שאתם מרעיבים?

מירב כהן:

לא חטופים ולא מורעבים.

היו"ר בועז ביסמוט:

די כבר, להתעלות. יש פה אירוע קשה עכשיו. חג החנוכה. יש אירוע קשה באוסטרליה, ואתם עם הקטנות האלה.

מירב כהן:

מקבלים קצבאות בטונות.

יעקב אשר:

צודקת, לא מרעיבים, מנסים להרעיב.

היו"ר בועז ביסמוט:

תמשיך בבקשה, חבר הכנסת טור פז. לא להפריע. חבר'ה, אני אתחיל להוציא גם חברי כנסת, וחבל, אני לא רוצה.

יעקב אשר:

אני מתקן אותו.

מירב כהן:

תעמיד אותו במקומו.

היו"ר בועז ביסמוט:

ההערה היא לא במקום.

אפרת רייטן מרום:

הממשלה מנסה להרעיב אותם?

יעקב אשר:

לא הממשלה.

אפרת רייטן מרום:

אז מי?

היו"ר בועז ביסמוט:

נו, בבקשה, עוד פעם הקטנות האלה. ומזה נעשה כותרת וסרטון. אולי נתעלה?

אפרת רייטן מרום:

מי אמר את זה?

היו"ר בועז ביסמוט:

ראש המפלגה שלך אומר דברים מחרידים, ואין לך בעיה עם זה.

אפרת רייטן מרום:

בועז, מי אמר את זה?

היו"ר בועז ביסמוט:

אגב, אפרופו הכפשת צה"ל, ראש המפלגה שלך עשה את זה.

טלי גוטליב:

יאיר גולן אמר שאנחנו שולחים חיילים לרצוח תינוקות כתחביב. בכל העולם זה מככב.

היו"ר בועז ביסמוט:

אז את הולכת איתי על משפטים? את הולכת על קטנות?

אפרת רייטן מרום:

הממשלה מרעיבה את בני הישיבות. מי אמר? אני אמרתי את זה?

היו"ר בועז ביסמוט:

מה עושים חיילי צה"ל כתחביב, להזכיר לך? אין לך בעיה עם זה.

טלי גוטליב:

זה לא מזיז לה. סגן רמטכ"ל אומר שאנחנו שולחים חיילים לרצוח תינוקות כתחביב.

אפרת רייטן מרום:

קודם כול תשרת כמוהו 40 שנה, ותשלח את כל - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

מספיק עם הצביעות.

טלי גוטליב:

פגע בלוחמינו לדיראון עולם. אין צביעות כזו.

אפרת רייטן מרום:

כן, והממשלה שלכם עושה עבירות חמורות. ועכשיו הוא אמר שהיא גם מרעיבה את בני הישיבות.

משה טור פז:

טוב, אני ממשיך. אין לי פתרון לסוגיית ישיבות הנושרים. אני מבקש כאן מהוועדה, מהייעוץ המשפטי, להציע לנו הצעה, כיצד להבחין בין ישיבת נושרים - - -

מירי פרנקל-שור:

מלכתחילה - - -

משה טור פז:

רגע, אני אגיד. שוב, אמרה מירב כהן לפניי, לדידי צריך להיות מכסות ולא יעדים. כשיש מכסות אתה אומר: אלה בחורים עילויים, להם אני נותן פטור. כשאתה קובע יעדים, שזה בעיניי פסול, אתה חייב עדיין להבחין בין מי שיושב 40 שעות בפינת קפה, זה הסטנדרט של ישיבת נושרים, לבין מי שלומד תורה 45 שעות. זה לא אותו דבר.

מירי פרנקל-שור:

אבל מלכתחילה הם יכולים להיכלל ברשימה - - -

משה טור פז:

אני מסכים איתך, אבל עובדה שהם נכללים.

היו"ר בועז ביסמוט:

אגב, ליונתן יש יום הולדת היום.

מירב כהן:

מזל טוב, יונתן. אנחנו אוהבים אותך, אופוזיציה וקואליציה כאחד.

קארין אלהרר:

הינה, רגע של אחדות.

אפרת רייטן מרום:

מעריכים. להגיד אהבה זה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

למה? אוהבים.

אפרת רייטן מרום:

מעריכים. הוא מקצועי.

משה טור פז:

אני חוזר על הנתונים: חמישית מעולם הישיבות הוא ישיבות נושרים. את הישיבות האלה צריך להוציא מהסדר תורתו אמנותו ולגייס אותם לצה"ל.

משה סולומון:

הם מלכתחילה יוצאים. הם לא יכולים להיכנס.

מירי פרנקל-שור:

אבל הנורמה שמעוגנת - - - אז השאלה היא לא אצל המחוקק. השאלה למה מלכתחילה הכירו בישיבות הנושרים?

משה טור פז:

אבל אני לא יודע לכתחילה. מירי, אני אחרי 7 באוקטובר אומר דבר פשוט. סעיף (א1) הוא סעיף שמונה 40 עד 45 לימוד בישיבה. כולנו יודעים שב-19% מהישיבות, קרי בישיבות הנושרים, גם אם אדם יושב בפינת הקפה שמונה שעות ביום, ללמוד תורה הוא לא לומד.

אביחי אברהם בוארון:

אז הם לא ייכנסו לפול.

משה טור פז:

רגע. לא נכון, כרגע הם מנויים בפול. כרגע צייאדה מארגן להם תקציב.

היו"ר בועז ביסמוט:

אדוני, היועצים שלך כל היום עובדים? אתה כל היום עובד?

שרון ניר:

לא, אבל הם לא לומדים בכלל.

משה טור פז:

בועז, אתה לא באירוע.

יעקב אשר:

הוא מניח הנחה, וכולם הולכים אחרי ההנחה. הוא היה 40 שעות ליד הקפה. איזה קפה? מגורען או נס?

משה טור פז:

להבדיל מחלק מהאנשים פה, ישבתי בישיבה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אמרת את זה כבר. כמה פעמים תגיד את זה?

משה טור פז:

לא נכון.

יעקב אשר:

כמה אנשים יושבים במקומות צה"ליים ליד הקפה? יש גם על זה משחק - - - אני הייתי שמה.

משה טור פז:

יעקב אשר, אתה מכיר את ישיבת רש"י. יפה, גם אני הייתי שמה. עכשיו אתה מגן פה על החמישית - - -

יעקב אשר:

אבל אתה בהכללות שלך.

משה טור פז:

לא הכללה. אם יש נתון שחמישית מהישיבות - - -

יעקב אשר:

40 שעות ליד הקפה. ליד הסוכר או ליד הסוכרזית? די.

משה טור פז:

יש מחקר - - -

אני חייב להתייחס.

דברי דובר/ת #1006 | 3 מילים

◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס.

דברי דובר/ת #1011 | 5 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אנחנו לא מכירים במשרד החינוך נתון של 19% או 20% של ישיבות הנושרים.

דברי דובר/ת #1013 | 13 מילים

◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה

מאיר פרוש:

הוא לא מכיר נתון. לא מכיר. אתה אמרת שהוא מכיר. הוא לא מכיר.

משה טור פז:

אני אציג לך את המחקר, פרוש. תאמין לי.

היו"ר בועז ביסמוט:

למה אתה מפריע לו? אבל תן לו לדבר.

משה טור פז:

כי לא נעים לו לשמוע עובדות.

מאיר פרוש:

אבל למה להגיד שקר לכולם?

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר, אז הוא אמר והוא הגיב, ואנשים הקשיבו.

משה טור פז:

פרוש, חמישית זה הנתון הכי נמוך.

מאיר פרוש:

לא מכיר. איך אתה אומר מכיר?

קארין אלהרר:

אבל למה אתה לא נותן לו לדבר?

משה טור פז:

תקשיב קצת.

מאיר פרוש:

אתה לא מקשיב. מנהל האגף אומר: לא מכיר.

יעקב אשר:

הוא בחר 19, לא 20. 19 זה נשמע - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

עם כל הכבוד, שמענו, התרגזנו, כעסנו. בבקשה, נציג משרד החינוך. אני לא רוצה לשמוע אף אחד חוץ מנציג משרד החינוך.

אז אנחנו לא מכירים נתון של 19% או 20%. אני אומר רק שמוסדות שנכללו בפרויקט נוח"מ לפני שהפסקנו להם את התמיכות שלנו - - -

דברי דובר/ת #1027 | 25 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני לא מכיר.

דברי דובר/ת #1029 | 3 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

אנחנו לא מכירים. לאורך השנים, אני כן יכול להגיד, שהיו כל מיני ישיבות שבביקורות היו שם אחוזי חוסר מאוד מאוד גבוהים, והסבירו לנו שבגלל שהתלמידים באים מרקע כזה או אחר שמתאים לנוח"מ. אנחנו הפסקנו את התמיכה במוסדות - - -

דברי דובר/ת #1032 | 40 מילים

◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה

תקשיבו, אנחנו מכירים את זה בעיקר מהצד של ישיבות שהיו נוח"מ במשרד הרווחה, דיווחו גם אלינו. ב-2018 אולי זה היה, כשזיהינו שמדווחים גם אלינו, ואנחנו חושבים באמת שהם מתקשים לעמוד בכלל ברף של ה-45 שעות, הפסקנו את התמיכה. גם שנה שעברה, אולי חבר הכנסת קינלי לא זוכר, אבל אתה העלית את זה כאן, חזרנו למשרד, ובדקנו שוב האם מישהו זלג פנימה בחזרה? אז מצאנו איזה אחד-שניים כאלה, טיפלנו בהם גם.

דברי דובר/ת #1038 | 70 מילים

פרוטוקול 518 — 2025-12-23 (60 דברי דובר/ת)

אין דבר כזה, אלה דברים שהם ממש לא נכונים.

דברי דובר/ת #1234 | 9 מילים

◂ 286 הפסקות — לחצו להצגה

אפשר שאני אתייחס?

דברי דובר/ת #1521 | 3 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

היום שעות הלימוד שמוגדרות זה 45 שעות בישיבה לרווקים ו-40 שעות לנשואים, כמובן מחויבי גיוס. אם הם לא חייבי גיוס, יוכלו ללמוד פחות. השעות הן 60 דקות. וזה אומר שלומדים - - -

דברי דובר/ת #1524 | 33 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני אתייחס לזה. השעות הן, שעת לימודים זה לא 45 דקות, זה 60 דקות. וזה שעות לימוד נטו. כלומר, אם אני אראה מוסד שידווח לי מ-8:00 עד 17:00 אני לא אקבל מערכת כזאת. כי זה לא סביר. אנחנו כשנתקלים בדברים אלה מעירים על הדברים האלה. שעות הלימוד בישיבות שלומדים 45 דקות, בישיבות הסדר או ישיבות חרדיות, זה בדרך כלל 20:00-20:30, לא לפני, זה נגמר. הבן שלי לומד בישיבת הסדר. אני יכול להגיד לכם שהוא לא מסיים לפני 20:30.

דברי דובר/ת #1526 | 78 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

מתי הוא מתחיל?

דברי דובר/ת #1528 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא, בבוקר 8:30.

דברי דובר/ת #1530 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

8:30-9:00 נגיד אחרי ארוחת בוקר.

דברי דובר/ת #1532 | 5 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

כן. יש כאלה גם יותר מוקדם. בכל אופן, סדר היום לא מסתיים לפני 20:00-20:30 וזה גם לישיבות הציוניות. נכון הוא, ציינו כאן שבהרבה ישיבות אפשר למצוא 10%-20% מהתלמידים שלומדים שעתיים-שלוש. אבל אני לא חושב שצריך לגזור מאותו מיעוט שיושב ומתמיד או שיש כל מיני פעילויות נוספות שהישיבה עושה או הרב עושה בבית שלו או יוצאים לפעילות כזאת או אחרת, לגזור את זה על הכלל. יש כאן תשע שעות של 60 דקות.

דברי דובר/ת #1534 | 71 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

תשע שעות של לימוד נטו.

דברי דובר/ת #1536 | 5 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני עונה, לא כולל הפסקות. תשע שעות לימוד נטו.

דברי דובר/ת #1538 | 9 מילים

◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה

אנחנו יודעים גם להגיע בשעות שמצהירים עליהם כלימודים. ואם אנחנו נראה שאין הפסקה מבחינתי, אם מוסד יבוא ויגיד, נגיע בצוהריים ואנחנו נראה שיש הפסקה, מחייבים על זה ביקורת שלילית.

דברי דובר/ת #1543 | 29 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

אני אומר, אני לא מקבל מערכת שעות של מוסד שהוא לא נותן לי הפסקות.

דברי דובר/ת #1547 | 14 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אין בעיה. כשאני מגיע - - -

דברי דובר/ת #1549 | 7 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

בכל שעה שאני מגיע מאחת השעות שדווחה לנו למערכת המחשוב שלנו, והמבקרים מחוברים אליה, אני מצפה לראות שתלמידים בבית מדרש או בכיתות. אם הם לא שם אז אין לימודים.

דברי דובר/ת #1551 | 29 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אפשר לקרוא לזה.

דברי דובר/ת #1553 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אגף, כן.

דברי דובר/ת #1555 | 2 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא כולל עובדי חשבות ולשכה משפטית, משהו כמו 25.

דברי דובר/ת #1557 | 9 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

אנחנו לא עושים את הביקורת אנחנו.

דברי דובר/ת #1560 | 6 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

משרדי רואי חשבון, שמונה משרדים שזכו במכרז.

דברי דובר/ת #1562 | 7 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הם יוצאים לפי תוכנית עבודה שמוגדרת להם לביקורת, לאורך כל השנה.

דברי דובר/ת #1564 | 11 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

מה שאנחנו מגדירים להם. בשנה האחרונה בוצעו מעל 2,300 ביקורות.

דברי דובר/ת #1566 | 10 מילים

◂ 957 הפסקות — לחצו להצגה

אנחנו עושים בפיקוח על המוסדות התורניים כמה סוגי ביקורות.

דברי דובר/ת #2524 | 9 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הסוג הראשון זה בקרות ממוחשבות. אנחנו עושים הצבה של המערכת הממוחשבת שלנו מול משרדי ממשלה ומאגרי מידע.

דברי דובר/ת #2526 | 17 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

משרד הפנים קודם כל, שתלמיד קיים, בגיל המתאים, במגדר המתאים. אם הוא נמצא בארץ בכלל. מול משרדים נוספים כמו ביטוח לאומי באמת, כמו שאמרה חברת הכנסת. יש גמלאות שאם אתה תלמיד ישיבה אתה לא יכול לקבל אותם. גם לנו, אגב, יש עניין לקבל את המידע הזה. המידע עובר בשני הכיוונים. גם מול שירות אזרחי. כי שוב, יש משמעות אם אתה זכאי להיות. כמה שעות אתה לומד שם. גם בתוך משרד החינוך. אנחנו עושים הצלבה בעיקר לתלמידים שהם סביב גיל 18 מול מוסדות חינוך, לראות שהם לא מקבלים כפל תמיכה. גם מאגף מוסדות תורניים וגם ממוסדות - - -

דברי דובר/ת #2528 | 98 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אין לי מספר, אבל באופן כללי אני יכול להגיד שזה יכול להיות מאות עד אלפים של שגויים. תלמידים שיכולים להיות שגויים זה יכול להיות מאות עד אלפים.

דברי דובר/ת #2530 | 27 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

רגע, שנייה. זה לא בהכרח שתלמיד לא קיים או משהו כזה. יכול להיות שמוסד דיווח מספר זהות לא נכון. והרבה פעמים גם פונים לתקן. באים ואומרים שמע, דיווחתי לא נכון, אני מבקש לתקן. אז המספרים האלה לא בהכרח, זה לא בהכרח ממצאי הביקורת - - -

דברי דובר/ת #2532 | 46 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

יכול להיות. אבל בקרות ממוחשבות זה קצת שונה. אגב, למשל משהו שיותר יכול להיות כפל דיווח. נגיד גם אלינו, גם למוסדות חינוך. אותו תלמיד מדווח. נחשוב על תלמיד שנגיד עזב מוסד חינוך, עבר לישיבה גבוהה אצלנו. דווקא מוסד החינוך המשיך לדווח אותו ואצלנו מדווח באופן לגיטימי.

דברי דובר/ת #2534 | 46 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אנחנו מצליבים את זה, זה מה שאמרתי.

דברי דובר/ת #2536 | 7 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

זה יכול להיות מאות, זה יכול להיות גם אלפים. אבל אלה דברים שנעשים כל הזמן. אני אתן דוגמה אפילו ביקורת הגבולות. אנחנו מבחינתנו תלמיד אמור להיות בארץ. המערכת אוטומטית פולטת. זה לא אומר שיש לו אישור לצאת לחו"ל. אבל אחרי מספר ימים המערכת פולטת אותו החוצה. יסווג כשגוי, לא תשולם תמיכה בגינו. אז יכול להיות כמות לא מבוטלת, אבל זה מה שמבוצע. אדם יכול לצאת לחו"ל, רק שהוא יידע שהוא יורד מהתמיכה אצלנו.

דברי דובר/ת #2539 | 73 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הסוג השני זה בדיקות כספיות שהתמיכה שימשה ליעדה. שאין עודף תמיכה. שהוצאות מינהלה וכללית, העברות אסורות. יש לו מספיק מימון עצמי. הסוג השלישי שעליו הוועדה, ביקשתם לשמוע, זו ביקורת שטח. אנחנו מעסיקים שמונה משרדי רואי חשבון ש-2,000 מוסדות. זה מספר לא מדויק 2,000. כי לפני החלטת בג"ץ היו מעל 2,000 מוסדות. אחרי החלטת בג"ץ וכל ההשעיה, הפסקת תמיכה כבר מעל 80,000 תלמידים חייבי גיוס אנחנו קצת ירדנו ל-1,850 מוסדות.

דברי דובר/ת #2541 | 69 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא, זה לא רואה חשבון אחד. זה משרד רואי חשבון שיש לו כמה עובדים. אם אני מחלק את זה נגיד לארבעה מוסדות, לצורך הנוחות, אז כל אחד מקבל כמו 250 מוסדות. הם מגיעים למוסדות, הם מחוברים למערכת המידע שלנו. באים עם רשימות שהם יודעים מי צריך להיות במוסד. מזהים אותם עם תעודה או רישיון נהיגה.

דברי דובר/ת #2543 | 55 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

בשום פנים ואופן לא. אירוע כזה שקורה זה תקלה שמטופלת. היה לנו מקרה, סתם, מישהו שעבר במשרד רואי חשבון והודיע לחברים שלו אני מגיע מחר. כשעלינו זה טופל. לפני שנים דבר כזה. אין דברים כאלה, אף אחד לא יודע.

דברי דובר/ת #2545 | 39 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

ככלל, לרוב המוסדות עושים ביקורת אחת בשנה. יש כאלו שעושים להם יותר. בשנת 2024 למשל בוצעו 2,316 מוסדות, כאשר המספר של המוסדות היה אולי 2,000. הוא התחיל עם 2,000, אבל שוב, בעקבות החלטת בג"ץ זה ירד קצת. אז אתם רואים שיש פה 316 ביקורות נוספות שיש מוסדות שקיבלו יותר מביקורת אחת. יש כאלה שגם קיבלו שלוש ביקורות. אנחנו לא רוצים לבוא למוסד שמתנהל, יש כאלה שמתנהלים יוצא מן הכלל, עם ביקורות אחוזים מאוד נמוכים. מי שבסדר רואים את זה. ויש כאלה שלא. אז הם מקבלים גם שתיים ושלוש ביקורות. וגם אנחנו מצליבים ממצאים.

דברי דובר/ת #2547 | 93 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

ממש לא. אני אומר גם שאני באופן אישי, זה מה שנקרא שאלה להנחתה. אבל אני אומר לך, חשוב להגיד, גם אני כמנהל היחידה. אנחנו לא יודעים מתי מגיעה ביקורת, אנחנו גם לא רוצים, זה גם טוב לנו.

דברי דובר/ת #2549 | 37 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

לא, אני אסביר. רוצה את הפרטים, ניתן לו. תראה, באתי למוסד. בדרך כלל אם ביקורת היה לפי עד 15%, רוב המוסדות זה אחוז חוסר. מוסד קטן אפילו 20 הוא יכול.

דברי דובר/ת #2552 | 30 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

כן. נגיד רוב המוסדות זה 15% מותר שיהיו חסרים. נגיד מוסד עם 100 תלמידים, עד 15.

דברי דובר/ת #2554 | 16 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

בזמנו זה נגזר, על פי נוהל שר אוצר שעשו עבודה. בחנו כל מיני מקומות, עבודה, לימודים, והגיעו שחוסר כזה זה במסגרת הנורמה.

דברי דובר/ת #2556 | 22 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

כעיקרון מוסד, תנאי סף זה 15 אברכים, זה המינימום. יכול להיות אבל שלאותו מוסד יש - - -

דברי דובר/ת #2558 | 18 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא, לא משנה. הוא שאל על מוסד. יכול להיות שלאותו מוסד גם תהיה שלוחה שבה לומדים 10 תלמידים, אבל זה בנוסף ל-15. פה עכשיו נגיד, לא יודע, בגבעת שאול יהיה המוסד הראשי עם 15 או 40 או 50 ויהיה סניף באיזה שהוא מקום. אבל זה תאגיד אחד.

דברי דובר/ת #2560 | 47 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא, לא, אותו שם. פשוט הסיומת היא 0, 1, 2, 3 אנחנו נותנים.

דברי דובר/ת #2562 | 13 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

כן. אז בשנת 2024 בוצעו 2,316 ביקורות. 38 מתוכם נכשלו. נכשלו זה אומר לא בביקורת א', נכשלו כולל ביקורת ב'. זה אומר שגם ביקורת א' וגם ביקורת ב' היו שליליות. 38 מוסדות.

דברי דובר/ת #2564 | 32 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

כן. זה אומר שהמוסדות האלה, שתי ביקורות נכשלו. ואז יש לו קנס. יש כל מיני כללים לגבי הקנס. אם זה בגין כאלה שנעדרו פעמיים ברציפות או כאלה באקראי.

דברי דובר/ת #2566 | 28 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני אסביר. אתה מגיע למוסד לביקורת ראשונה וזו ביקורת פתע.

דברי דובר/ת #2568 | 10 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא, לא, רגע. יש מוסדות, שוב, טובים, עוברים ביקורת ראשונה ב-5%, 6%, 7%. גם ב-2%, גם ב-1%. גם באפס חסרים. זה גם עניין של אקראיות ומזל. אבל מוסדות טובים מסיימים ביקורת עם אחוזים נמוכים. אגב, אנחנו גם שולחים ביקורות דווקא אחר הצוהריים.

דברי דובר/ת #2570 | 42 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

יש לנו גם הרבה שיקולים מתי לשלוח ביקורת.

דברי דובר/ת #2572 | 8 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

אני אענה.

דברי דובר/ת #2576 | 2 מילים

◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה

אלעזר, אתה רוצה תשובה?

דברי דובר/ת #2583 | 4 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

תראו, כשאנחנו מגיעים למוסד ביקורת א', שהיא הביקורת פתע, יותר משמעותית, והיא נכשלת. אז מגיעה אחר כך ביקורת ב' והוא עובר אותה. אנחנו לא מסתפקים בזה. אנחנו במוסד כזה שלא עבר ביקורת א'.

דברי דובר/ת #2585 | 33 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הוא גם פתע. אבל שמע, אוטומטית הוא יודע. מתישהו תוך 45 ימים. אבל הוא יודע שבגלל שהוא נכשל ב-א' אמורה להיות ביקורת ב'.

דברי דובר/ת #2587 | 23 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אגב, זה לא כזה קל למוסד, ששוב, הרשימה שלו לא טובה או שדיווח על מי שלא לומדים אצלו או שמי שעזב והוא מדווח, לא פשוט לעבור את הביקורת. אבל אחד כזה אנחנו לא מסתפקים בביקורת ב', אנחנו נגיע אליו בהמשך. יכול להיות גם שיש כל מיני אינדיקציות.

דברי דובר/ת #2589 | 47 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

אז ככה: בנוהל שר אוצר מוגדרים - - -

דברי דובר/ת #2593 | 9 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

מספר אישורים מאוד מצומצם שהוועדה יכולה לקבל. מי שהולך לרופא לא מקבלים את זה.

דברי דובר/ת #2595 | 14 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

נגיד יש פה, לא יודע מה, כמה אנשים חולים בשפעת, לא מקבלים אישור כזה. רק אישור אשפוז מקבלים. אני אגיד שוב, מישהו שיושב שבעה מקבלים.

דברי דובר/ת #2598 | 25 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

מישהו שהתחתן.

דברי דובר/ת #2600 | 2 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

בודקים במשרד הפנים, רואים תאריך חתונה, אנחנו נותנים לאחד כזה להיעדר. ממש דברים שהם ברמה של אשפוז ורמה של שבעה.

דברי דובר/ת #2602 | 20 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

זהו, אז שנה קודם המספרים הרבה יותר נמוכים, אבל אני גם אסביר למה. בוצעו ביקורות רק ב-1,358. זה היה 2023. אני אסביר גם. קודם כל, בתחילת השנה חמישה חודשים לא היה תקציב מדינה ומבחינתנו זה התחיל בביקורות כמות יותר נמוכה. ואז אחרי שעבר תקציב, שזה היה אמור לתפוס תאוצה ולהגיע למספרים של מעל 2,000 הגיע אלינו לצערי ה-7 באוקטובר.

דברי דובר/ת #2604 | 59 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

היו ביקורות.

דברי דובר/ת #2606 | 2 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

התקציב לצערנו בהרבה סעיפים יש את הבסיס ויש את התוספות שמגיעות. כשאין תקציב מדינה כולנו מתכנסים לאיזה שהוא, לא יודע, אני אקרא לזה הידוק חגורות ועושים, גם התמיכה שלנו יותר נמוכה. גם הפעולות שאנחנו מבצעים, גם אם זה רכש, גם אם מערכת המחשוב. אפילו תיאורטית מחר אם אני צריך לפתח כל מיני דברים, לא יהיה לי כסף. אני בבעיה. בכל אופן, באותה שנה, 1,358 מוסדות בלבד בוקרו. נכשלו 11. שנה קודם, אגב, 2,445. שוב, מספרים של מעל 2,000. נכשלו 26. השנה זה גם אמור להיות מספרים של מעל 2,000. אני אדע אותם בשבוע-שבועיים, שלושה הקרובים.

דברי דובר/ת #2610 | 95 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הכול, לכולם עושים.

דברי דובר/ת #2612 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

גם למוסדות מאוד גדולים.

דברי דובר/ת #2614 | 4 מילים

פרוטוקול 522 — 2025-12-28 (36 דברי דובר/ת)

התמיכה משולמת לפי שנת תקציב ובאמת נכון להפעיל את ההפחתות או את כל מה שרוצים להפעיל בשנת התקציב שבין ינואר לדצמבר. התקופה שמיולי עד דצמבר היא תקופה שתידרש להיערכות.

דברי דובר/ת #626 | 29 מילים

◂ 139 הפסקות — לחצו להצגה

אני חולק כאן על חברי רום. כתוב בסעיף ב' סכום שהופחת בהתאם להוראות סעיף זה לא ישמש בשנה שבה הופחת.

דברי דובר/ת #766 | 20 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

אם תסתכלו בסעיף הבא, בסעיף ג', תראו שגם בשנה הבאה הכסף הזה לא יתווסף. רום אמר "טוב אולי יוסיפו במקום לדוגמה 1.5 מיליארד, ישימו 3 מיליארד שקלים בתקציב ויעקפו את זה. אבל בשנה שעברה לפני החלטת בג"ץ ערך נקודה – שזה מה שמקבל תלמיד רווק – הוא 470 שקלים לתלמיד. בשנת 2025 התקציב שנקבע הוא נקבע כזה שמאפשר משהו כמו 400 שקלים בלבד, ואני יכול להגיד לכם שאני יודע שזה מגיע בעיקר ממשרד המשפטים. כלומר להגיד שאם ישימו פה 2, 3, 4, 5 מיליארד והתעריפים לא יודע לאיפה יגיעו, בוא, זה לא מציאותי. עובדה שלא אפשרו אפילו לשמור על ה-470 שקלים לאלו שאינם חייבי גיוס ואני יכול עוד להרחיב על כל מיני דברים.

דברי דובר/ת #769 | 113 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

רגע, זה לא כתוב אבל אפשר לחשוב פה המון דברים איך סוגרים ואיך עוקפים מכל הכיוונים. אם אנחנו חושבים שהממשלה תוסיף פה כסף פי שניים, פי שלושה, בסדר זה עניין אחר. אגב, אם יורשה לי.

דברי דובר/ת #773 | 35 מילים

◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה

אני רוצה רק לתת פרופורציות. - - - אני לא מביע כאן שום דעה על היעדים ועל דברים שלא בסמכותי, אני פקיד. אני לא מתבלבל. אבל 470 או 400 השקלים שמשלמים היום, אפילו 500 השקלים, קחו תלמיד במכינה. אין בעיה, אתם יכולים להגיד לי הוא משרת, הוא תלמיד בישיבת הסדר. התעריפים של תלמיד במכינה זה מעל 3,000 שקלים לשנה. אחזקת תלמיד בפנימייה זה גם מעל 3,000 בשנה ואני לא מדבר על רווחה. קחו בפרופורציות רק את הסכומים שיש פה, שהם גם נמוכים מאוד וגם המחשבה שכביכול הממשלה תוסיף במקום 1.5 מיליארד 3, 4 או 5 מיליארד שקלים – אני לא כל כך רואה את זה קורה למרות שאם חושבים שיש סיכוי שזה יקרה, אולי.

דברי דובר/ת #780 | 114 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

ערך הנקודה, רגע. יכול להיות. אבל ערך הנקודה בשנת 2024 - - -

דברי דובר/ת #783 | 13 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לפני בג"ץ הוא כמו ערך הנקודה ב-2008. יש פה שחיקה מאוד מאוד גדולה בתעריפים ואנחנו מדברים פה - - -

דברי דובר/ת #785 | 20 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

בסדר, יכול להיות שכן. אני רוצה להתייחס לעוד נקודה אחרונה. בהוראת המעבר יש משהו יותר מעניין או יותר בעייתי לדעתי.

דברי דובר/ת #787 | 20 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

היא אומרת שברגע שהחוק ייכנס לתוקף ישלמו בעד חייבי הגיוס מחצית מהתעריף ורק אחר כך מתישהו ב-2028 יחזירו להם את הכסף. תראו, בעולם - - -

דברי דובר/ת #789 | 26 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

כן, אם הם יעמדו ביעדים. אבל אנחנו בעולם של שנת תקציב ושנת תמיכה ולא מעבירים כסף משנה לשנה.

דברי דובר/ת #791 | 18 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

גם מבחינה עקרונית לא עושים את הדברים האלה וגם מבחינה יישומית, לא עושים את זה.

דברי דובר/ת #793 | 15 מילים

◂ 30 הפסקות — לחצו להצגה

מה השאלה?

דברי דובר/ת #824 | 2 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

כן.

דברי דובר/ת #826 | 1 מילים

◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה

לצורך העניין ישיבה חרדית – זה הפוקוס כאן – התמיכה של המדינה היא יחסית נמוכה. כלומר בין אם זה 400 או 470 שקלים. היתר מגיע מתשלומי שכר לימוד של הורים ותרומות. אלה הדברים.

דברי דובר/ת #832 | 33 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

בשנת 2025 זה 400 שקלים לתלמיד.

דברי דובר/ת #834 | 6 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

רגע בבקשה. זה בגין תלמיד. בעולם של התלמידים הרווקים ברור שזה להוצאות עבור התלמיד כי לא רק שהוא לא מקבל כסף, אלא ההורים שלו גם משלמים שכר לימוד לישיבה. נשווה לעולם של הנשואים. בעולם של הנשואים למשל המדינה נותנת 720 שקלים ל"כולל" בגין אברך. לא רק שהוא מקבל את כל הסכום בדרך כלל אלא גם ה"כולל" משלים לו למלגה של 2,000-1,500 שקלים.

דברי דובר/ת #838 | 62 מילים

◂ 76 הפסקות — לחצו להצגה

כן, אני אשמח להסביר איך זה עובד היום. במבחני התמיכה נקבע - - - מוגדרים במבחני התמיכה כל מיני סוגי תלמידים. בחור רווק, אברך, תלמיד בישיבת הסדר, בישיבה גבוהה ציונית. זה לא ההגדרה הרשמית, יותר 22(ב), בנות במדרשות וכן הלאה. לכל סוג תלמיד מוגדר ניקוד. שוב, בחור נקודה אחת, אברך 1.8, בהסדר שתי נקודות. המוסד - - -

דברי דובר/ת #915 | 58 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

נכון, כן. נגיד במוסד לומדים 50 תלמידים לצורך העניין, 30 מתוכם רווקים אז זה 30 נקודות ועוד 20 נשואים אז זה עוד 36 נקודות. - - -

דברי דובר/ת #917 | 27 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

רגע, זה המשפט הבא. לוקחים את הנקודות שכל המוסדות צברו, למשל אנחנו בחודש האחרון עם 223,000 נקודות ובואו נגיד לצורך הנוחות 250,000 נקודות ונגיד שהתקציב הוא 1.2 מיליארד. העליתי קצת לשם הנוחות. בהנחה שהתשלומים בכל חודש ומספר התלמידים לא משתנה, 100 מיליון שקלים לחלק ל-250,000 נקודות נגיע לערך נקודה של 400 שקלים. ואם אתה תלמיד ש"שווה" שתי נקודות ישולמו בגינך 800 שקלים. אם אתה 3 נקודות אז אותה מכפלה, אם נקודה אחת וכן הלאה. - - -

דברי דובר/ת #919 | 77 מילים

◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה

שנייה, אני לא יודע ככה. - - -

דברי דובר/ת #941 | 8 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

תעשו את זה אחד-אחד, זה יהיה יותר נוח.

דברי דובר/ת #944 | 8 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

נכון להיום בבוקר, יש 81,000 אברכים, תלמידים מעל גיל 28.

דברי דובר/ת #946 | 10 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

עד גיל 67 תיאורטית אבל אני יכול להגיד לך - - -

דברי דובר/ת #948 | 12 מילים

◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה

תראו, אחרי החלטת בג"ץ. לפני בג"ץ היינו - - -

דברי דובר/ת #959 | 10 מילים

◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה

תראו אני אתן גם את ההשוואה. לפני החלטת בג"ץ היו כמעט 200,000 תלמידים, היו 196,000, כאשר מתוכם האברכים היו 120,000-115,000. היום יש בסך הכול 136,000 תלמידים. - - - רגע, זה לפחות 40,000 תלמידים צעירים רווקים מושעים, כלומר לא מקבלים תמיכה כי הם חייבי גיוס - - -

דברי דובר/ת #966 | 48 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא, על זה. לא, אבל אני התייחסתי רק לדבר אחד. אני לא יודע מה שקדי ולא יודע מה אולי בשטח תגידו לי שהנתונים - - -

דברי דובר/ת #968 | 26 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

אם יש לנו 81,000 מעל גיל 26, אי אפשר לבוא ולהגיד שזהו, אחרי גיל 26 או 28, כולם יוצאים החוצה והם לא במוסדות.

דברי דובר/ת #972 | 23 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

תקשיבו, סך כל התלמידים מעל גיל 28 הם 83,000, לא רק אברכים, מתוך 136,000. אתם יכולים בשנייה לחשב את זה כולם. לא צריך להיות גאון לדעתי ולא צריך להיות גם בתחום הזה כדי להבין שברגע שאתה - - -

דברי דובר/ת #976 | 39 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

136,000 תלמידים שיש היום. 136,900. כל סוגי התלמידים - - -

דברי דובר/ת #978 | 11 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

עמצי ברור, לא צריך פה איזושהי היכרות יוצאת דופן או איזו הברקה כדי להבין שכשמגיעים לגיל הפטור יש כאלה שיצאו החוצה ויגידו "אני כבר לא צריך להיות כאן, אני פנוי לעשות מה שבא לי, ללמוד, לעבוד", זה ברור. - - -

דברי דובר/ת #980 | 41 מילים

◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה

אני רוצה לשאול את שי טייב ביקשת נתונים - - -

דברי דובר/ת #1000 | 11 מילים

◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה

אפשר חצי דקה התייחסות, בבקשה?

דברי דובר/ת #1009 | 5 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני נציג משרד החינוך אבל אני לא אחראי על מוסדות החינוך. אני מטפל בעל-יסודי במשרד החינוך. לא, רגע. יש ועדה במשרד החינוך, יש ועדה למסירת מידע שפונים אליה ולאחר דין ודברים עם היועצים המשפטיים של אכ"א הגיעו בסוף להסכמה מה נותנים להם ואיך נותנים להם. שום דבר לא מעוכב אצלנו, לא באגף שאני אחראי עליו. אני יכול להגיד לך שיש לי העברת מידע עם שמונה משרדים שמקבלים את המידע כל חודש אוטומטית. אף אחד לא נוגע בזה אפילו בממשק. אז לבוא ולהגיד את כל העניינים של אכ"א עם משרד החינוך ועם הועדות, להפיל את זה לא יודע - - -

דברי דובר/ת #1011 | 100 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הדבר השני שאני רוצה להגיד לך שגם לי היו לא מעט בקשות מצה"ל. אני לא אפתח פה איזה קרב כזה או אחר אבל אם את חושבת שבצד הזה יש את אלו שמבקשים ולא מקבלים ולא הפוך אז את כנראה תגלי שאת טועה.

דברי דובר/ת #1013 | 42 מילים

◂ 389 הפסקות — לחצו להצגה

רק אני אגיד מילה, לא על החשש באותה שנה ובשנה העוקבת. מה שרום אמר שיכול להיות שיגדילו את התקציב נגיד במקום 1.5 מיליארד ל-3 מיליארד שקלים ואז יהיה לך על זה.

דברי דובר/ת #1403 | 31 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

זה מאוד מורכב. עדיף שיהיה לנו זמן מיולי, אוגוסט לינואר שנה עוקבת.

דברי דובר/ת #1405 | 12 מילים

פרוטוקול 535 — 2026-01-08 (15 דברי דובר/ת)

רק אם יורשה לי להעיר על מה שעורכת הדין פרנקל העירה. אני חושב שזה לא נכון לקבוע X ביקורות שצריכים לעבור בשנה. אמר דרור, ואנחנו לא מכירים את זה במקומות אחרים, לא יורדים לרמת הפרטים הזאת. אבל מעבר לזה, לא כל המוסדות אותו דבר, הם לא מקשה אחת. יש כאלה מוסדות טובים, שלא תמצאו שם רבב, תלמיד אחד, ראש הישיבה לעולם לא יסכים שמי שלא לומד יהיה במוסד, ויש כאלה מוסדות שצריכים יותר פיקוח. לבוא לגזור על כולם, מה שנקרא "האף תספה צדיק עם רשע", זה לא נכון.

דברי דובר/ת #961 | 88 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

חייב להיות פה בידול או דיפרנציאציה בין מוסדות, חייב להיות למפקחים שיקול דעת למי הולכים פעם בשנה, ולמי הולכים ארבע וחמש ושש פעם בשנה, אם צריך. שלא יהיה לכם ספק, כשמגיעים לביקורת, יש כאן הפרעה ללימודים פעם אחר פעם. אנחנו מנסים להימנע שבשיעור של ראש ישיבה, שפעם בשבוע לא יגיעו ויפריעו דווקא לשיעור הזה, אבל יש כאן הפרעה למבקרים, וזה לא נכון להגיד "בואו נעשה ארבע ביקורות במשרד הביטחון. החינוך יעשה עוד אחת לפחות, אולי גם שתיים-שלוש במקרים מיוחדים". חייב להיות פה שיקול דעת לעובד מדינה, איש מקצוע, שידע איפה לשלוח ביקורות, ובהתאם למידע, לממצאים, להתנהלות של מוסד, איפה לשים - - -

דברי דובר/ת #963 | 103 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני רוצה גם להתייחס להעברת מידע שרוצים להכניס אותה בחוק. אם תרצו מאוחר יותר, בינינו לבין משרד הביטחון, יש לי מה להגיד.

דברי דובר/ת #965 | 22 מילים

◂ 104 הפסקות — לחצו להצגה

אני אגיד משפט רק חשוב, אני חושב שמה שייתן פה את האפקט, את התוצאה הנקובה, זו לא הכמות של הביקורות, אלא מה יעשו עם התוצאות של הביקורות שכן יהיו. ואם תהיה הרתעה כאן ויטפלו בממצאים האלה כמו שצריך, לא צריך 5, 6, 7 ביקורות, גם 1, 2 יספיקו. כולם יראו מה קורה אחרי ביקורת 1, 2, אם יטפלו בממצאים.

דברי דובר/ת #1070 | 59 מילים

◂ 69 הפסקות — לחצו להצגה

בסעיף הזה העברת מידע היא הדדית, ואני כמובן ארצה לדבר על זה.

דברי דובר/ת #1140 | 12 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

להצליב את המידע?

דברי דובר/ת #1144 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

המידע בעצם הוא לשם הפיקוח, זאת אומרת - - -

דברי דובר/ת #1146 | 10 מילים

◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה

מי נעדר פעמיים ברציפות או שלוש פעמים ברציפות.

דברי דובר/ת #1174 | 8 מילים

◂ 153 הפסקות — לחצו להצגה

אני אשמח להתייחס להעברת המידע שמתבקשת פה בין משרד החינוך למשרד הביטחון.

דברי דובר/ת #1328 | 12 מילים

◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה

משרד הביטחון מעביר למשרד החינוך מנובמבר, נדמה לי, את רשימת החיילים והוא מקבל ממשרד החינוך פידבק, איזון חוזר, מי הם חרדים, לפי ההגדרות שהוגדרו. עכשיו הכניסו פה לחוק סעיף נוסף ב-49(וא)(1). הכניסו פה נוסף על המידע, כאמור בסעיף קטן (א) : "משרד החינוך ייתן למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל, לפי דרישתם את הנתונים עוד לפני שהם מתגייסים". לפני כן, בסעיף הקודם, ב-12, כתוב שם ש"המידע יעבור בין משרד החינוך למשרד הביטחון1. ואני שואל, מה זכה הסעיף הזה שהוא נכנס כאן לחוק? גם אנחנו היינו רוצים לקבל נתונים מראש, והמון מידע היינו רוצים לקבל ממשרד הביטחון, והם לא נכנסים פה לחוק. לדעתי זה בכלל לא לחוק, נדרשת פה עבודה - - -

דברי דובר/ת #1334 | 111 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

צה"ל, סליחה. נדרשת פה עבודה ממשלתית להגדיר את כל העברות המידע. צריך פה גם גורם אולי ממשרד המשפטים בנושא הגנת הפרטיות, העברת מידע שמבין בנושאים האלה, ונדרש פה לבנות המון ממשקים. מה יותר חשוב, הסעיף הזה לקבל לפני שהם מתגייסים את המידע, או חשוב שנקבל מידע? על מעמדם של המוסדות, כל סוגי המוסדות, מה המעמד שלהם, הסדר, גבוהות, פרק ג1. דחויי השירות זה רלוונטי מאוד. יש תנאי סף לגבי דחויי שירות, יש לגבי השעות שלומדים בהם, משתמטים, עריקים, כל הדברים האלה הם פי כמה וכמה יותר חשובים מהסעיף הזה, ורק הסעיף הזה נכנס פה לחוק. ואני חושב שהעברת מידע לא צריכה כך להיכנס במשפט אחד, צריכה להתבצע פה עבודה, ואם כן, יש פה סעיפים רבים יותר חשובים שצריכים להעביר אלינו ולשים אותם בחוק.

דברי דובר/ת #1336 | 123 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

גם אני לא אמרתי, ואני רוצה שייכנסו גם הסעיפים שאני רוצה מכם.

דברי דובר/ת #1339 | 12 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

נכניס גם את כל הדברים שאנחנו רוצים פה.

דברי דובר/ת #1341 | 8 מילים

◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה

אפשר גם לא להוציא מהחוק. אבל אם לא עושים עבודה, בואו נכניס את הכול, גם את המידע שאנחנו מבקשים לקבל.

דברי דובר/ת #1348 | 20 מילים

◂ 114 הפסקות — לחצו להצגה

כן, אבל זה כאילו תיכון, זו לא ישיבה גדולה.

דברי דובר/ת #1463 | 9 מילים

פרוטוקול 549 — 2026-01-20 (16 דברי דובר/ת)

התקציב בגין חייבי הגיוס.

דברי דובר/ת #665 | 4 מילים

◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה

עבור חייבי הגיוס. - - -

דברי דובר/ת #672 | 6 מילים

◂ 50 הפסקות — לחצו להצגה

מה שמירי אמרה יכול להיות.

דברי דובר/ת #723 | 5 מילים

◂ 77 הפסקות — לחצו להצגה

איזה יולי?

דברי דובר/ת #801 | 2 מילים

◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה

על פי הנוסח, גם מה שאנחנו עושים היום – מי שמשתמט או עריק קודם כול מורידים את התמיכה בגינו. כאן ברגע שמוסד נגיד עמד ב-80% הוא עמד ביעד, אי אפשר להגיד הוא השתמט.

דברי דובר/ת #821 | 33 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא, הוא לא יקבל.

דברי דובר/ת #823 | 4 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא, בסדר, הכלל, הקהילה עמדה נגיד ב-80% אז את ההשלמה לא יקבלו אחורה 50%. 80% זה פחות מ-100%.

דברי דובר/ת #825 | 18 מילים

◂ 102 הפסקות — לחצו להצגה

מסכום הבסיס.

דברי דובר/ת #928 | 2 מילים

◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה

שמחליפה אותה, לא ממשיכות שתיהן ביחד.

דברי דובר/ת #939 | 6 מילים

◂ 127 הפסקות — לחצו להצגה

לא נעשות ביקורות על חייבי גיוס שמושעים כרגע. אין עליהם פיקוח.

דברי דובר/ת #1067 | 11 מילים

◂ 529 הפסקות — לחצו להצגה

אצלנו גם יש כאלה שאינם, יש גם כולל לאנשים עד גיל 40. לא רלוונטי.

דברי דובר/ת #1597 | 14 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אצלנו יש כאלה שהם לא חייבי גיוס בכלל, זה אחת. שתיים, אני חושב שאודי התכוון ברמת עמותה. אצלנו ברמת עמותה יש 1,100 עמותות שבמסגרתן פועלים מעל - - -

דברי דובר/ת #1599 | 29 מילים

◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה

מה השאלה?

דברי דובר/ת #1616 | 2 מילים

◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה

טוב, אנחנו מדברים על מוסדות של פחות מגיל 18, נראה לי שקצת התערבבו פה המושגים.

דברי דובר/ת #1624 | 15 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

אפשר לעשות בדיקה.

דברי דובר/ת #1627 | 3 מילים

◂ 77 הפסקות — לחצו להצגה

ביום שתתגייס לא תיספר כחרדי.

דברי דובר/ת #1705 | 5 מילים

פרוטוקול 554 — 2026-01-27 (5 דברי דובר/ת)

תרבותי ייחודי.

דברי דובר/ת #139 | 2 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא. הם בתרבותי.

דברי דובר/ת #141 | 3 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

מוסדות חינוך תרבותי.

דברי דובר/ת #145 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

מוסד חינוך תרבותי ייחודי. לנושא העברת המידע סוכם שהעברת המידע ההדדית, גם מצה"ל אלינו וגם מאיתנו לצה"ל תוכנס לתך החוק. זה מה שדובר.

דברי דובר/ת #147 | 23 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

כן. הם נכנסים בצו השר.

דברי דובר/ת #150 | 5 מילים